"וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה" (בראשית טו, טו). ופירש רש"י: "תבוא אל אבותיך" – לימד שעשה תרח תשובה; "בשיבה טובה" – בישר שיצא ישמעאל לתשובה (ומקורו בבראשית רבה לפ"ח סי"ב).
ונראה לפרש על פי מה דאמרינן בברכות (ז ע"א): צדיק וטוב לו – צדיק בן צדיק; צדיק ורע לו – צדיק בן רשע. והיה אברהם מתיירא מן היסורים, סבר שהוא בכלל "צדיק ורע לו", לפי שאביו היה רשע, ואם כן ייענש גם בשביל תרח. לכן בישרו הקדוש ברוך הוא שתרח עשה תשובה.
אך עדיין היה לו לחוש: דהנה איוב נענש ביסורים מפני שבניו היו רשעים, שנאמר "אִם בָּנֶיךָ חָטְאוּ לוֹ וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם" (איוב ח, ד). לפי זה עדיין לא נפלט אברהם מלקבל יסורים בשביל ישמעאל בנו. ולכך בישרו הקדוש ברוך הוא שגם ישמעאל יעשה תשובה וינצל.
וזהו שאמר הכתוב: "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום" – פירוש, שהגלות לא תהיה בימיך, רק בשלום כל ימיך. ויקשה: הא הוא צדיק בן רשע, וראוי ליסורים? על כן בישרו שתרח עשה תשובה. ובשביל בנו ישמעאל, גם כן בישרו שיהיה נמלט מיסורים, שאמר לו "תקבר בשיבה טובה" – שגם ישמעאל יעשה תשובה.