לכבוד הרה"ג רבי יצחק זילברשטיין שליט"א:
אני אמא למשפחה ברוכת ילדים ב"ה, נמצאת כרגע בחופשת לידה, בעלי אברך כולל יום שלם.
אני כיום עובדת במקום שההכנסה לא גבוהה ולא מספקת את צרכי המשפחה, וכן העבודה מאוד תובענית שזה כולל שעות עבודה רבות כולל בערבי חג ושבת וגם בחול המועד, מה שקשה לי מאוד בתור אמא למשפחה ברוכה, ניסיתי לחפש עבודה אחרת אבל כל העבודות האחרות שמצאתי הם עם שכר נמוך יותר, מכיון שאין בידי תעודת תואר ראשון.
אז העבודות שמוצעות לי הן מוגבלות מאוד כי רוב המעסיקים דורשים שיהיה תואר ראשון לפחות, ואם אין תואר אז המשכורת מאוד נמוכה, אני מרגישה מאוד מיואשת.
רציתי לשאול את הרב, מהי חובתי בתור שליחה לפרנסה? האם עלי לגשת ללימודים בנוסף לעבודה, מה שיגרום לעומס גדול בבית, ובעלי לא יוכל לשבת וללמוד בשקט, כי זה דורש הרתמות שלו לענין וכן אני לא יהיה בבית עם הילדים שעות רבות? מצד שני אם לא אלמד משהו לא אוכל להתקדם לשום דבר. אשמח לשמוע דעת תורה, וגם לקבל ברכה מהרב על פרנסה.
תשובת הרב:
כתוב בתורה "וידעת היום, והשבות אל לבבך כי השם הוא האלוקים, אין עוד מלבדו". והנה בעוד שב'וידעת' היום יש לכל ישראל פחות או יותר אמונה שלימה, שיש מנהיג לבירה, כי ששת ימים עשה השם את השמים ואת הארץ, ומאז לא עזב את השגחתו על הארץ, וכל מה שקורה זה בהשגחה פרטית צמודה, ואם הקב"ה עוזב את הארץ לשניה אחת, העולם חוזר לתוהו ובוהו.
אך כשזה מגיע לחלק השני של 'והשבות אל לבבך', להחדיר את זה ללב ולחיות עם זה, כאן זה עיקר הקושי, וזה עיקר העבודה של האדם, ואמרו חז"ל במסכת ברכות (דף ע"ב) כל האומר 'תהילה לדוד' בכל יום שלוש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא. והטעם שזה נאמר בסדר א-ב וגם שכתוב בו הפסוק "פותח את ידך". וכתב במשנה ברורה (סימן א ס"ק יג) ואין די באמירה אלא שיתבונן מה שהוא אומר ויכיר נפלאות ד'.
ומה כתוב במזמור זה? "מלכותך מלכות כל עולמים, וממשלתך בכל דור ודור", "עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אכלם בעתו", "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון". ולא מצינו בכל המזמור הגבלה שהקב"ה ח"ו מוגבל, והוא יודע לתת פרנסה רק למי שיש לו תואר ראשון...
גם כתב בטור שיש לכוון בפסוק "פותח את ידך", שעיקר מה שקבעוהו לומר בכל יום הוא בשביל פסוק זה, שמזכיר בו שבחו של הקדוש ברוך הוא שמשגיח על בריותיו ומפרנסן. וכתב בשו"ע (שם ס"ז) ואם לא כיוון, צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת.
בראש השנה ויום הכיפורים כל התפילות והפיוטים שאנו אומרים בהתעוררות נוראה באה לבטא מצד אחד את גדלות השי"ת, ומצד שני איך שהקב"ה אוהב את עמו ישראל. נקח את הפיוט של השם מלך, כשכולם זועקים, "השם מָלָךְ" דהיינו שכל מה שקרא בעולם עד עכשיו הכל מכוחו יתברך, "השם ימלוך" כל מה שיקרה בעתיד הכל הוא יעשה, אבל גם אומרים "השם מֶלֶךְ" - כל מה שקורא בהווה הכל הוא עושה, "אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו הוא מנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים".
שנה שלימה שלוש פעמים ביום אמרנו את המזמור "תהילה לדוד", אנו מברכים כמה פעמים ביום ברכת המזון, "הוא נותן לכל בשר כי לעולם חסדו, ובטובו הגדול לא חסר לנו, ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד בעבור שמו הגדול", ואנו לאחר התעוררות גדולה של ראש השנה ויום הכיפורים.
וכעת איך אפשר לגמד את הקב"ה עד כדי כך, שמה שמעכב אותו לתת פרנסה זה תואר ראשון? ומי שלמד במכללה, שהקב"ה סולד מהמקום הזה, וגם המנהלים שלהם מעידים בפה מלא שהמקום לא מתאים למי שמוגדר שומר תורה ומצוות, רק לו הוא יתן פרנסה?!
העצה היא פשוטה - להתפלל להשי"ת, ובפרט בימים גדולים אלו, ראש השנה יום הכיפורים וסוכות, שהם ימים שאז כל השפע נשפע וכל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה, וזה יפתח לכם את שערי הפרנסה. וצריך להאמין, שמה שמגיע לכם לא תלוי בתואר כזה או אחר, כי יש אנשים שיש להם תואר ואין להם מה לאכול, ויש אנשים שאין להם תואר, ומתפרנסים בשפע גדול, והכל תלוי רק בדבר אחד, בסייעתא דשמיא, ואת זה אפשר לקבל בשפע על ידי תפילה.
(ווי העמודים)