בברכות (מ:) רבי יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה, וכ’ התוס’ דבברכת אבות מ”ש’ אלקי אברהם’ הוי כמו מלכות דאברהם אבינו המליך הקב”ה על כל העולם שהודיע מלכותו. וכ”כ הטור בסי’ קיג, והביא עוד די”א ש’האל הגדול הגבור והנורא’ הוי כמו מלכות דלאו דוקא לשון מלכות בעינן כדאמרינן בר”ה (לב ב) שמע ישראל הוי מלכות. וכ’ רבינו אשר מלוניל בספר המנהגות (ו.), והיינו טעמא דלית ביה מלכות בתחלה כדין כל ברכה ראשונה, משום ד’אלקי אברהם’ זהו מלכות האמת כדאמרי’ שמע ישראל ה’ אלהינו ה’ אחד מלכות ורב, כך נר’ בעיני.
ורבינו האיי פי’ כי המלכות שאומר בסוף הברכה והוא ’מלך עוזר’ חשוב כאלו הוא בתחלה.
והכלבו (יא) כ’ ולא תמצא מלכות בכל אלו י”ט הברכות שאין אומרים מלכות אלא על בריאת העולם ועל המצות כמו מלך שגוזר ונעשה הכל בדברו וגזר עלינו לקיים המצות, אבל באלו י”ט ברכות אין להזכיר שום מלכות רק שמתפללין אנחנו לפניו ומבקשין רחמיו על כל מה שצריך לנו לחיי העולם הזה. ובשו”ת הרשב”ש (סי’ רנ) האריך בטעמי התוס’ והטור, והוסיף עוד טעם, דכלפי מה שאנו צריכין לומר ’האל הגדול הגבור והנורא’ דאמרינהו משה ואהדרינהו כנסת הגדולה, לא התקינו לומר מלך העולם, כדי שלא יהיה תוספת בשבחים, וכמ”ש בברכות (לג:) אטו סיימתינהו לכלהו שבחי דמרך.