סיכום מגליונות קודמים: למדנו להבין שמצות אחדות ה', מלבד המצוה לייחד את מציאותו ולדעת שהוא אחד ולא שניים, מלבד המצוה להעמיק בעומק הענין בהבנה שלנו מהי אחדות המציאות, שמציאותו של ה' היא אחת במהותה, אחת לא רק משום שאין עוד אחד כמוהו, אלא מציאותו היא אחת מצד כי לא יתכן אפשרות לקיום עוד מציאות כמוהו או שוות ערך לו.
העמקנו גם בחלק השני של מצות אחדות ה', והוא החלק של אחדות בהנהגה ובשליטה, ביררנו שעד כמה שיש מקום לטועה לטעות כביכול יתכן עוד שליטה בעולם למישהו אחר מלבד ה' יתעלה, כביכול ישנם כוחות רוחניים או גשמיים או טבעיים שמשפיעים על קיום הבריאה. אע"פ שאנו מבינים שאין זה נכון, ואנו מבינים שהכוח של כל הכוחות הוא מונהג ישירות על ידי הבורא בכבודו ובעצמו, הוא הנותן להם את הכוח, והם קיימים אך ורק מכוח מה שהוא נתן להם קיום, עדיין זה מסתיר לנו את האחדות המלאה של ה', כיון שאחדות ה' מחייבת את זה שלא יתכן עוד אפשרות אחרת. ובאמת לא יתכן עוד אפשרות אחרת, אבל צריך להיות צועק מעצמו, זה צריך להיות חי מוחשי וברור כל כך, שלא יתן פתחון פה לומר אחרת, והעובדה הזאת נעלמת.
אכן כן. לעולם הבא כולם יכירו באחדות ה', כולם יבינו שאכן ה' אחד ושמו אחד, לכן אין זה מהוה סתירה לאחדות ה' האמיתית שהיא הייתה תהיה וקיימת גם היום, אבל עד כמה שהיא לא צועקת כאן יש עדיין חיסרון.
כמו שביארנו, החיסרון הזה נובע, כיון שהקב"ה נתן לנו את העבודה לגלות את ייחודו, להתחזק באמונת הייחוד, להעמיק חקר במצוה של אחדות ה', ללמוד ולהבין שמציאותו היא אחת ושליטתו היא אחת. הכרחנו מזה שכיון שאנו מבינים שלעתיד לבוא אכן באמת יתגלה שאין שליטה ואין כוח לשום דבר מלבד ה' יתעלה, זה מוכיח לנו על כך שאחדותו היא אחדות אמיתית, והיא המצוה שלנו כאן היום בעולם הזה, להבין ולהתחזק בידיעה הזאת, להכריז עליה כל יום ויום, ה' אחד ואין עוד כוח לאף אחד אחר.
העמקנו חקר בידיעה זו, בהבנה שגם כוחות הרע שנמצאים בבריאה, אין להם קיום אמיתי אלא לצורך מה שה' ראה לנכון שיהיה כאן בעולם הזה לצורך העבודה והבחירה, ולעתיד לבוא נגלה איך אכן הכל הוביל לטוב, למטרה אחת, או אז תתגלה אחדות ה' באופן המלא שלה. אבל כבר היום אנו מתחזקים בידיעה הזאת שכיש רע ואין זה סותר למצות אחדות ה', כי ה' הוא דיין אמת והוא עושה את הנכון והאמיתי לצורך מה שצריך להיות כדי שלבסוף תתגלה אחדותו של ה' בצורה הכי ברורה וחזקה וקיימת.
הנהגות ורצונות ה' בעולם הזה רבים הם
מכאן אנו מגיעים למסקנה, שלייחס לה' הנהגות שונות רצונות שונים, ומטרות אחרות, כל זה מהוה גם כן סתירה לאחדות ה'. את מהותו ועצמותו של ה' אין דרך לבן אנוש להשיג, אין דרך לאף נברא לקלוט את מהות הבורא שלו. יציר נברא תמיד יהיה רחוק מהבנה מהו אותו כוח שבראו. לכן אין אנו יכולים להבין על מהות ועצמות ה' דבר וחצי דבר. מה יש ביכלתנו לקלוט, ולתפוס? מה שה' גילה לנו מהם רצונותיו - מה הוא רוצה ומה התכלית של כל מה שברא.
דוגמא פשוטה: אנו יודעים ומבינים שה' רצה לברוא אותנו, עובדה, הרי אנו קיימים, זאת אומרת שיש רצון לה' לברוא אותנו, אנו אף יכולים להבין מדוע הוא רצה לברוא אותנו כדי להיטיב לנו, וסדר ההטבה הוא ע"י שנעבוד אותו לכבודו, כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו.
כאשר אנו רואים שה' ברא את ראובן ואת שמעון, ולהבדיל את הפרה והחמור, את הדולפין והג'ירפה, וגם את ערפאת... סימן שיש לו מטרה בפרה ויש לו מטרה בחמור, יש לו מטרה בראובן ויש לו מטרה בשמעון. וכך זה בכל מה שאנו ולומדים מתוך מה שה' עשה או עושה, אנו מבינים שאלו הם רצונותיו של ה'.
וכאן מונחת הנקודה שחייבים לשים לב עליה, ה' רוצה את ראובן והוא רוצה גם את שמעון, בהרבה מקרים זה נראה לנו כמו שני רצונות שונים. בהנהגות ה' הדבר בולט יותר, אנו רואים שלפעמים ה' מרחם לפנים משורת הדין ולפעמים הוא עושה משפט, לפעמים הוא מתנהג במידת אהבה ולפעמים במידת הצדק, לפעמים במידת החסד ולפעמים במידת הדין. בכל פעם אנו מזהים הנהגה אחרת, רצון שונה. כביכול אנו עלולים לחשוב שיש לה' הרבה רצונות, ובכל פעם הוא מתנהג לפי הרצון שבוחר עכשיו.
בלבול זה יכול להגיע גם ביחס למה שה' רוצה מברואיו. הוא רוצה שהם יעשו עכשיו כך ובהמשך כך, ולפעמים כך ולפעמים דבר אחר.
יש להקב"ה הרבה הנהגות ורצונות שונים. ועלול להראות לכאורה שזה מהווה סתירה למהות אחדות ה', כי אחדות ה' מחייבת שרצונו הוא אחד. מטרה אחת, כוונה אחת, תכלית אחת. ואם כך: איך נבין את כל הרצונות וההנהגות?
תכלית אחת לכל הרצונות וההנהגות
כדי לבאר דברים אלו, נחזור לדברי הגמ' בהם עסקנו בשבועות האחרונים, הגמ' בפסחים (נ, א) שאלה על הפסוק בזכריה (יד, ט) 'והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד', אטו האידנא לאו אחד הוא? עמדנו על תירוץ הגמרא באריכות. כעת נעבור לחלק השני של הפסוק לשאלת הגמ' ולתירוצה, הפסוק מלמד אותנו גם על הקב"ה ש'הוא' יהיה אחד, וגם שמו יהיה אחד, שואלת הגמ' אטו האידנא לאו שמו אחד? האם היום אין שמו אחד? צריכים להבין את קושיית הגמ', ישנם שמות רבים בהם אנו מכנים את הקב"ה, שם הוי"ה, שם אלקים, ישנם שבעה שמות שאינם נמחקים (רמב"ם יסודי התורה ו, ב), ועוד כינויים רבים בהם אנו מכנים את הקב"ה, מה הגמ' שואלת האם היום אין שמו אחד, אין לו באמת שם אחד יש לו שמות רבים.
ביאור הדברים כי באמת כל השמות הללו באים לתאר דבר אחד - את הקב"ה, את אותו האחד שהוא היה הוה ויהיה, כל השמות הללו מתארים אותו, בסופו של דבר הכל מתאר את שמו יתעלה של הקב"ה, את שמו העיקרי של ה' שהוא הוי"ה. זה הגמ' שואלת אטו האידנא לאו שמו אחד, יש הרבה שמות והרבה דרכים לתאר את הקב"ה אבל הם מתארים שם אחד דבר אחד מציאות אחת, הרי ששמו אחד גם היום.
מתרצת הגמ': אמר רב נחמן בר יצחק, לא כעולם הזה העולם הבא. העולם הזה, נכתב בי"ה ונקרא באל"ף דל"ת, אבל לעולם הבא כולו אחד, נקרא בי"ה ונכתב בי"ה...
כל שמות הבורא מתארים דבר אחד, את שמו העיקרי של ה'. אכן שם הוי"ה שהוא העיקרי אינו נקרא בעולם הזה, אין מזכירים את השם המפורש כאן בעולם הזה, כיון שהוא נעלם, אינו נגלה כאן, כאן בעולם הזה נראה לנו שכביכול ישנם שמות רבים להקב"ה, הנהגות רבים רצונות שונים, אין נגלה על בוריו המושג הזה שהכל מתאר רצון אחד, מטרת אחת, תכלית אחת.
את התשובה הבנו, כשאנו רואים שלהקב"ה רצונות שונים והנהגות רבות, אינם באמת הנהגות שונות שאין כל קשר ביניהם. הכל הכל הוא באמת רצון אחד עם תכלית אחת, זה לא רצונות סותרים ולא רצונות נפרדים שאין ביניהם שייכות וקשר, הכל הם באמת רצון אחד, כי כולם מטרתם אחת, כל ההנהגות והרצונות של הקב"ה כאן בעולם הזה, יש להם מטרה אחת ותכלית אחת.
וזוהי גופא המצוה שלנו לייחד את השמות של הקב"ה, להבין שכל אותם רצונות וכל אותם הנהגות שונים בהם אנו מזהים את פעולותיו ורצונותיו של ה', יש להם מטרה אחת מכוונים אל תכלית אחת, שהיא תתגלה לעתיד לבוא, בו והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.
ארוחת ערב כמשל
ננסה להמחיש את הדברים בהסבר הקרוב לעולמנו.
כשבן אדם חוזר הביתה בצהרים. הוא רעב ורוצה לאכול לשובע. במבט שטחי נראה שיש לו הרבה רצונות שונים. הוא רוצה לסדר את השולחן ולהחזיר למקום את צנצנות הממרחים ושקיות האוכל שנשארו מההתארגנות החפוזה של הכנת הסנדביצ'ים בבוקר, הוא רוצה לנגב את הכתם של השוקו שנשאר שם, הוא רוצה לפרוש על השולחן את המפה עם המשבצות האדומות, הוא רוצה להניח על השולחן צלחת לבנה נקיה, הוא רוצה להכין לעצמו כף, הוא רוצה לפתוח את המקרר ולהוציא את הסיר של המרק, הוא רוצה להניח את הסיר על הכיריים, הוא רוצה לשבת על כסא ולהתחיל לאכול, ועוד ועוד ועוד...
נראה שיש לו כל כך הרבה רצונות שונים! אפילו רצונות סותרים! אתה רוצה לגשת למקרר הקר או לתנור החם? אתה רוצה שולחן יבש או מרק נוזלי? אתה רוצה מפה אדומה או צלחת לבנה? אתה רוצה להתרוצץ לסדר הכל או שאתה רוצה להתישב על הכסא במנוחה???
אבל כל אחד מבין שבאמת יש לאדם הזה רצון אחד - לאכול להשביע את רעבונו.
והרצון האחד הזה כולל הרבה פרטים כדי להתבצע.
הקב"ה יש לו רצון אחד. יש לו תכלית אחת שבשבילה הכל.
וכל מה שאנו רואים הרבה הנהגות שונות - זה בסך הכל פרטים שונים שבהם הרצון הזה מתבטא בעולם שלנו.
דרך אמונה בחרתי
- מהות ועצמות ה' אינה נתפסת ואינה מושגת. הדבר היחיד אותו אנו יכולים לתפוס, הם רצונותיו, והנהגותיו בהם הוא פועל ומנהיג את הבריאה והנבראים.
- ישנם הנהגות רבות בהם הקב"ה מתנהג עם הבריאה, רצונות שונים יש להקב"ה מהבריאה והנבראים, אבל לכולם מטרה אחת.
- כאן בעולם הזה, שמו המפורש של ה' נעלם, ואין מזכירים אותו, אלא כל מקום בו שמו של ה' נכתב ביו"ד ה"א, אנו קוראים זאת באל"ף דל"ת.
- לעתיד לבוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, וגם שמו של ה' יהיה נקרא ביו"ד ה"א.
- לעתיד לבוא יתגלה איך כל אותם הנהגות ורצונות ה', יש להם מטרה אחת ותכלית אחת, ובמהותם אין אותם רצונות והנהגות שונים ונפרדים זה מזה, אלא הם עם תכלית ומטרה אחת, ומובילים לדבר אחד.
- מצוה עלינו כאן בעולם הזה, להבין ולהתחזק בידיעה הזו, שאין להקב"ה רצונות והנהגות שונים, אלא כולם מטרה אחת, מובילים לתכלית אחת.
רעה אמונה
אברהם אבינו השיבם מעוון, ולזה ייחס לו שכר כולם
עשרה דורות מאדם עד נח להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול עשרה דורות מנח עד אברהם להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם וקבל עליו שכר כולם. (אבות ה, ב)
ואמר שהיתה כונת התועלת בסיפור הדורות, להודיע כמה אריכות אפים לפניו, ר"ל כמה ארך אפים לפניו, להמתין לבני אדם או לדורותיהם אם ישובו קודם שיענישם בכליון חרוץ, שהרי כל הדורות היו מכעיסין לפניו עד שהביא עליהם את מי המבול. וז"ש שכל הדורות פירושו מאנוש ואילך כמו שביארנו בתחילת המסכת והמתין להם מלכלותם לגמרי עד המבול שהיה בזמנו של נח. עשרה דורות מנח ועד אברהם .... ואמר אח"כ שהיתה כונת הספור בהודעת מנין הדורות להודיע ג"כ כמה אריכות אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסים ובאים מלבד יחידים שהיו כגון שם ועבר וסיעותיהם והמתין להם עד שבא אברהם וקבל שכר כולם כלומר שדרש להם וקראם לעבודת ה' והשיבם מעון ולזה ייחס לו שכר כולם כאלו הוא כולם. כלומר שהכל יתייחס אליו ובו נתלה הכל וקבל שכר מאת בוראו כראוי לו. (מאירי שם)
כל מצוותיך אמונה
מצות אחדות השם
אחדות במציאות
לט. הידיעה והאמונה שה' אחד במציאותו כוללת כמה משמעויות, שהן כקומות זו על גבי זו.
מ. המשמעות הפשוטה של המושג 'אחד', היא שה' יתברך הוא רק מציאות אחת, ואין עוד מציאות כמוהו. כלומר, שהקב"ה הוא 'אחד' ולא שנים, ולא יותר משנים.1
מא. עוד כלול בידיעת אחדות מציאות ה', שמציאות ה' אינה נספרת כלל, בשונה מכל 'אחד' שיש לו שני, והוא הראשון מתוכם. ה' יתברך אינו ראשון שיש אחריו שני, אלא ה' הוא אחד, שאין עוד אחד כמוהו, לא בשוה לו, ולא כשני לו.2
1. רמב"ם יסודי התורה א, ז.
2. תיקוני זהר יז, א פתח אליהו. רמב"ם שם.