Skip to content
קובץ גליונות

מים חיים: מדיני טל ומטר, שאלות המצויות

  • Lech-Lecha
  • 5787
  • Hebrew
View printout

ההלכות נערכו ע"י הרב יהודה אריה הלוי דינר שליט"א – רב ביהכנ"ס צא"י "דברי שיר" ב"ב

מדיני טל ומטר

"ותן טל ומטר לברכה"

  • בארץ ישראל מתחילים לשאול גשמים "ותן טל ומטר לברכה" בליל ז' בחשון, ובחו"ל שישים יום אחר תקופת תשרי.
  • ונוהגים להכריז "טל ומטר" קודם שמנה עשרה שבו מתחילים לשאול, ואם לא הכריזו אעפ"כ יאמרו (משנ"ב סי' קי"ז ס"ק ג', ויל"ע מ"ש מ"מוריד הגשם" שאם שכחו להכריז אין אומרים אותו, כמבואר בשו"ע סי' קי"ד סעיף ב' ומשנ"ב שם).

בן חו"ל בארץ ישראל

  • בן חו"ל הנמצא בארץ ישראל בין ז' חשון ליום ס' אחר תקופת תשרי, שהוא זמן שאילת גשמים בחו"ל, ועדיין לא החליט להישאר בארץ ישראל, לא יזכיר "טל ומטר" בברכת "ברך עלינו", רק בברכת "שמע קולנו" יוסיף "ותן טל ומטר לברכה" לפני "כי אתה שומע וגו'" (מפי מרן בעל ה"אבי עזרי" זצ"ל, כדי לצאת ב' הדעות [עי' משנ"ב סי' קי"ז ס"ק ה'] אם יאמר "ותן טל ומטר" או "ותן ברכה", ע"כ יאמר ב"שמע קולנו" ויוצא בכך ב' הדעות).
  • ואם נזכר לאחר שהתחיל "רצה", יסיים השמו"ע ולא יחזור. (משום דיש ס"ס, שמא לא חייב כלל, ואפילו חייב להזכיר שמא הלכה כראשונים שיש עליו שם שמו"ע גם בלי אזכרה, ולא יכול לחזור, דאין נדבה לחצאין – הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, וכן הורה מרן בעל ה"קהילות יעקב" זצ"ל ובעל "שבט הלוי" זצ"ל).

בן ארץ ישראל היוצא לחו"ל

  • בן ארץ ישראל היוצא לחו"ל לאחר ז' חשון קודם שמלאו ששים יום לתקופה, מכיון שהתחיל ושאל "טל ומטר" בברכת השנים בהיותו בא"י ימשיך וישאל בברכת השנים גם בהיותו בחו"ל (שע"ת סי' קי"ז ס"ק ב' בשם "ברכי יוסף" ו"הליכות שלמה" ס' ח' סעיף כ'). ואם רצה לשאול בברכת "שומע תפילה" לצאת בזה לכל הדעות רשאי (הגרש"ז אויערבאך זצ"ל), ומ"מ אם שכח שם אינו חוזר (שו"ת "בצל החכמה" ח"א סי' ס"ב, וע"ע "פתח הדביר" ס' קי"ז). אולם אם דעתו להישאר בחו"ל, יפסיק לשאול עד יום ס' לתקופה (שו"ת "בצל החכמה" שם).

שכח טל ומטר

  • שכח לומר בברכת "ברך עלינו" וסיים הברכה, יאמר בברכת שמע קולנו, וכן אם נזכר אח"כ כל זמן שלא גמר ברכת "שמע קולנו", יאמר בברכת "שמע קולנו", היינו שלפני "כי אתה שומע" יוסיף "ותן טל ומטר לברכה" כי אתה שומע וכו'.
  • שכח "טל ומטר" ב"ברך עלינו" וגם ב"שמע קולנו", אם עדיין לא התחיל ברכת "רצה" יכול לומר "ותן טל ומטר לברכה, רצה...", אבל אם התחיל כבר "רצה" חוזר ל"ברך עלינו" (שו"ע סי' קי"ז סעיף א').
  • אם עדיין לא התחיל "רצה" ובטעות חזר לומר "ברך עלינו" וכו', ועדיין לא סיים הברכה יכול מיד להמשיך "רצה" וגו', דבמקום לומר שם "טל ומטר", אמר הנוסח "ברך עלינו" וכו' "טל ומטר" (הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגר"נ קרליץ זצ"ל).
  • אם במקום לחזור לברכת "ברך עלינו" טעה וחזר רק לברכת "שמע קולנו", יצא יד"ח (שו"ת "שבט הלוי" ח"י סי' כ"ג, כיון שהב"י מביא ראשונים שסוברים כן, וכן הורה הגר"ח קניבסקי זצ"ל).

מסופק אם אמר "טל ומטר"

  • מסופק אם אמר "ותן טל ומטר", תוך שלושים יום צריך לחזור (שו"ע סי' קי"ד ס"ח). אם ברור לו שהיה בדעתו להזכיר בתפילה כפי שצריך להזכיר, ואחרי התפילה מסתפק אם הזכיר, אם הספק נתעורר מיד לאחר התפילה יש לחזור ולהתפלל, ואם לאחר זמן נתעורר הספק תולים שאמר כפי שרצה לומר בתחילה, ואינו חוזר ומתפלל (משנ"ב סי' קי"ד ס"ק ל"ח וס' תכ"ב ס"ק י'), ואם זוכר שבתחילת אותה הברכה רצה לומר כמו שצריך, אפי' אם נתעורר הספק מיד לאחר התפילה מסתבר שלא טעה (הגרש"ז אויערבאך זצ"ל).
  • אם אמר תשעים פעם "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה", חזקה שכבר רגיל בכך ואינו צריך לחזור (שו"ע סי' קי"ד משנ"ב סק"מ).
  • תפילת "שמונה עשרה" של חזרת הש"ץ מצטרפת להש"ץ למנין תשעים ("שערי תשובה" שם ס"ק ט').

שאלות המצויות

טעה ובירך על היין ברכת "על המחיה" או "על העץ"

שאלה: שתה כוס יין ובירך עליו ברכת "על המחיה" או "על העץ" במקום "על הגפן", האם יצא בדיעבד?

תשובה: כתב המשנ"ב (ס' ר"ח ס"ק ע') אם בירך על יין בורא פרי העץ יש דעות בין הפוסקים. יש אומרים דיצא בדיעבד (הגרע"א, "חיי אדם" ועוד), ויש אומרים דלא יצא ("מגן אברהם" בשם ר"י הלוי ועוד), וספק ברכות להקל. וכתב ב"ביאור הלכה" (סוף הסימן) בשם ה"חיי אדם" שה"ה אם בירך על היין ברכה אחרונה "על העץ ועל פרי העץ", שיצא בדיעבד, עי' שם.

וכן מבואר בשו"ע (שם סעיף י"ז) שאם בירך ברכת "הזן" על היין או על תמרים, יצא. וכתב שם ה"באר היטב" (ס"ק כ"ד) שה"ה אם בירך "על המחיה" פוטרת יין ותמרים, עי' שם.

הפיל מפתחות לפח האשפה בשבת

שאלה: באמצע סעודת השבת זרקו את שיירי האוכל לפח, ובטעות נזרקו גם המפתחות שהיו מונחים על השולחן, האם מותר להוציאם מן הפח?

יסוד השאלה הוא, היות שעכשיו הם מעורבים עם פסולת, הרי יש כאן מעשה 'בורר' בשבת. אמנם יש כאן ב' היתרים: אוכל מן הפסולת, וכן בורר בידו, אבל עדיין חסר התנאי השלישי 'לאלתר' היות שאינו צריך את המפתחות אלא רק לאחר הסעודה כשילך לביתו, מה עליו לעשות?

תשובה: ניתן לפזר מה שבתוך הפח, וממילא נתבטלה התערובת, ואז יוכל לקחת את המפתחות (כמבואר בגמרא שבת קמ"ד. במעשה דרב ביבי), אולם אם הפח עצמו הוא מוקצה, אסור לטלטלו, ולפי המשנ"ב (ס' שי"א ס"ק ל') יכול לטלטלו ע"י הרגל.

אם הפח עצמו היה ריק מערב שבת הוא אינו מוקצה שעכשיו הוא בסיס להיתר ולאיסור, ויכול להפילו בידו ולהוציא הכל משם דרך פיזור ולקחת את המפתחות, שזה נחשב טלטול מן הצד לצורך דבר המותר (משנ"ב ס' ש"ח ס"ק קט"ו).

שטר שכירות שחל בשבת

שאלה: חתם שטר שכירות שיתחיל מיום א' לחודש שבט, והתברר שזה יהיה בשבת (פ' וארא), האם מותר להשאירו כן או כיון שהתברר שחלה השכירות בשבת, הרי אסור לעשות קנין בשבת, מה הדין?

תשובה: אסור לעשות קנין בשבת, אבל לעשות מעשה קנין בערב שבת שיחול בשבת מותר (משנ"ב סי' של"ט ס"ק כ"ז, וב"שונה הלכות" סי' ש"ו סעיף י"ב, וב"חזון איש" דמאי סי' ט' ס"י י"ב, וע"ע שו"ת רע"א מה"ת סי' קנ"ט, ובשו"ת "אבני נזר" או"ח סי' נ"א, ובשו"ת "אגרות משה" או"ח ח"ג סי' מ"ד).

לפ"ז בנד"ד כיון שכבר חתם ומסר את השטר, הרי עשה קנין לפני שבת ורק יחול הקנין בשבת, ומותר.

תשלום עבור הוצאות צדדיות על ההלוואה

שאלה: כשיש למלווה הוצאות צדדיות עבור הלוואה שנותן, האם מותר לתבוע מהלווה לשלם עליהם או שמא יש בזה משום איסור רבית היות שמשלם למלווה יותר משיעור ההלוואה?

תשובה: מותר ללווה לשלם על הוצאות ביצוע ההלוואה או הפירעון ואין בזה משום רבית, כגון:

  1. הוצאות לעורך דין בעבור ניסוח שטר ההלוואה, או דמי העברה בבנק לחשבון הלווה, וכדומה.
  2. הוצאות ביצוע הגבייה והפירעון, כגון עמלת פיקדונות צ'קים של פירעון ההלוואה, וכדומה.
  3. הוצאות ביטוח ההלוואה כגון כאשר המלווה דורש לבטח את ההלוואה ע"י חברת ביטוח, וכן הוצאות שיעבוד נכס עבור ההלוואה, או הוצאות רישום בטאבו או אצל רשם המשכנתאות.
  4. אולם אם נגרם הפסד למלווה, שהיה צריך לשלם תשלום מסוים (כגון שקנה דירה וכדומה), ומפני שלא שילם בזמן קיבל קנס, אסור לגבות מהלווה אם הוא פרע הלוואתו בזמן, אף שנגרם ההפסד רק מחמת ההלוואה.
  5. אם הלווה לא פרע בזמן, ולכן נגרם נזק ישיר למלווה, מותר ללווה לשלם למלווה, ואין בזה משום רבית.
  6. כל זה אם הוא גרם הפסד, אבל אם בגלל שהלווה לא שילם בזמן, לא היה יכול לקנות דירה, שהיה יכול לקנות בהנחה משמעותית, אסור לגבות זאת מהלווה כיון שאין זה אלא מניעת רווח.

(ספר "רבית ברוחה" עמ' ע' מהרה"ג פנחס וינד שליט"א).

כלאים בצמחים במשתלה!

שאלה: קנה במשתלה שתיל של עץ כדי לנוטעו בחצרו, שיגדל ממנו אילן, האם צריכים לחשוש שיש בו כלאים?

תשובה:

  1. גם לדעת הרמב"ם שתרומות ומעשרות מדרבנן בזה"ז, בכל זאת כלאים בזמן הזה בארץ ישראל אסור מן התורה ("מנחת חינוך" מצוה רמ"ה ס"ק י"ד, "חזון איש" סי' א' ס"ק א', "דרך אמונה" הל' כלאים פרק א' ס"ק ד', וב"ציון ההלכה" ס"ק י"ט).
  2. רוב השתילים הנמצאים במשתלות מעורבים בהם שני מינים, (כדי להוסיף בהם חוזק וטעם ועוד), והרבה מהם אסורים משום כלאים, ונמצא שכשקונה שתיל במשתלה ונוטע שתיל זה בחצירו, הרי הוא זורע כלאים ממש (עי' "דרך אמונה" הל' כלאיים פרק א' ס"ק מ"א), וכמו כן כל רגע שהוא נטוע בחצירו עובר משום מקיים כלאיים (כמבואר ברמב"ם הל' כלאים פרק א' הל' ג'), ולכן אין עצה אלא לקנות שתילים רק בחנות שיש עליה הכשר שהוא נקי מכלאים.

מסיבת הפרשת חלה לכבוד בת מצוה

שאלה: נהוג שכאשר בת נעשית בת מצוה מזמינה את חברותיה, לעשות עיסת בצק כשיעור חלה, והיא מפרישה חלה בברכה, לאחר מכן היא מחלקת לכל חברותיה חלק מהעיסה כדי לקלוע חלה קטנה, והן לוקחות אותה לביתן ושם אופות אותה, האם זה נכון לעשות כן?

תשובה: הכלל הוא שכל העושה בצק על דעת לחלקו פטור מחלה (שו"ע יו"ד סי' שכ"ו סעיף ב' וכתב הש"ך [ס"ק ה'] וזה כל זמן שהוא עדיין בצק, והוא פטור מחלה, אבל אם דעתו לחלק אחר האפיה חייב בחלה).

לפ"ז בנד"ד שמחלקים את הבצק לפני האפייה הר"ז נחשב על מנת לחלק ואי אפשר לברך כלל.

העצה היא שלאחר שכל אחת קולעת את החלה שלה, יאפו את כל החלות בביתה של ילדת הבת מצוה ולערבבם ביחד, ואח"כ לחלק לכל בת חלה שבאה לידה.

אבל אם הן מקפידות לקחת כל אחת אותה חלה שהיא עצמה קלעה, נחשב שעשו את החלוקה לפני האפייה, ואי אפשר לברך.

צירוף עיסות או לחמים או מצות לחיוב חלה

שאלה: עשתה עיסת בצק בשלוש קערות, בכל אחת שיעור של קילו, שלושתן מונחות על השיש, וכיסתה אותן במפה, ובירכה ברכת "הפרשת חלה", האם עשתה כהוגן?

תשובה:

  1. כל זמן שמונח כל אחד בכלי משלו, אין זה צירוף כלל, אפילו כשמכסים אותן מלמעלה, ויש חשש לברכה לבטלה.
  2. האופן הנכון הוא להניח את הכלים עם העיסות בתוך סל אחד ולהקפיד שהעיסות יצאו מלמעלה ויגעו זו בזו, וכמו כן כשמצרפים כמה מצות יחד כדי להפריש חלה, יש להניח את הקופסאות של המצות בתוך סדין אחד או סל וצריך שיוציא את המצות מלמעלה שיגעו זה בזה (הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שש"כ פ' מ"ב הערה ל"ט, בעל "שבט הלוי" זצ"ל קובץ "מבית לוי" ח"ב עמ' ל"ז, "דרך אמונה" הל' תרומות פ"ג ס"ק קנ"ה שזו כוונת המשנ"ב סי' תנ"ז ס"ק ז').
  3. אם הלחמים עצמם עטופים בניילון שצמוד ללחם, אין זה נחשב להפסק כיון שהם טפילות ללחם ונחשבים הלחמים כנוגעים בעצמם ("דרך אמונה" שם בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל וכן דעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שש"כ שם), וכן אין צריך לפתוח אריזות ניילון שאורזים בהן את המצות בנפרד בתוך הקופסא ("הליכות שלמה" פסח פרק ז', "דבר הלכה" אות כ"ח, וע"ע "ביאורים ומוספים" ס' תנ"ז הערה 17).

תשלום בספרים על פגיעה ברכב

שאלה: ראובן הזיק את הרכב של שמעון וחייב לשלם לו 6,000 ₪, לראובן יש הרבה ספרים ישנים בביתו, האם יכול לשלם את חובו ע"י ספרים אלה בשווי זהה לחובו?

תשובה: התורה הקילה על המזיק, שאפילו יש לו כסף מזומן, יכול לשלם לניזק במטלטלין, ובכל חפץ שירצה, ואפילו בעל כורחו של הניזק (שו"ע חו"מ סי' שי"ט סעיף א').

כל זה דוקא אם יכול למכור את הסחורה מיד ויש אנשים שמוכנים לשלם עבור סחורה זו במקום שיקבל הניזק את התשלום, אבל אם צריך לחזר עם הסחורה בחנויות, ובשווקים, או שאין זו העונה שיש לה ביקוש, לא יכול המזיק לשלם בסחורה זו (עי' שו"ע חו"מ סי' ק"א סעיף א' וב"טור" סי' תי"ט).

לפ"ז בנד"ד שלא שייך למכור מיד ספרים ישנים אלא יש לחזר אחר אנשים שמעוניינים בהן, ואפילו שיש כאלו אנשים אך זה לוקח זמן רב, באופן זה אי אפשר לשלם בזה (ספר "משפטי התורה" הרב צבי שפיץ שליט"א).

שיט בפארק ללא אישור הבעלים

שאלה: עשרים בחורים הלכו לפארק לעשות שיט, הפארק היה סגור, אך הגיע ערבי שפתח להם, לקח עשרים שקלים מכל אחד והלך. לאחר חצי שעה הגיעה המשטרה ואמרה להם שזה לא חוקי, מקום סכנה, והערבי בכלל אינו בעלים של המקום. הבחורים שואלים האם הם חייבים לשלם לבעלים היות שהשתמשו בסירות למשך זמן מכובד?

תשובה:

  1. מבואר בגמרא (ב"ק כ'.) זה נהנה וזה לא חסר, פטור. ואם יש חסר כל שהוא מחייבים לשלם הכל.
  2. בנד"ד אם היתה סירה הפועלת על בנזין והשתמש בה, הרי יש בזה חסר כל שהוא (כמבואר בגמרא שם כ"א. שאם נשתחרו הכתלים מגלגלין עליו את הכל), ולכאורה בודאי חייב לשלם, אבל כיון שהמעשה היה בסירה ידנית, המופעלת ע"י כוח האדם ואין בזה שום "חסר" (היות שהיו סירות ישנות שעל ידי שימוש קצת זמן לא מוריד בשוויו כלום) דינו כזה נהנה ולא חסר.
  3. אלא שאם הבעלים מודיעים מראש שאם ישתמשו צריכים לשלם, אין פטור של "זה נהנה וזה לא חסר", צריך לשלם את כל שכרו (עי' שו"ע חו"מ סי' שס"ג סעיף ו') ולכן בנד"ד שידוע שבעלי הסירה גובים שכר קבוע מכל משתמש (ואולי יש שם עדיין שלט על כך), אלא שהמשטרה לא נותנת לו להפעיל, נחשב שנשאר גילוי דעת, ואם כן לכאורה צריך לשלם כל שכרו.
  4. והנה אם היה דעתם להשתמש בלי לשלם, יש להם דין שואל שלא מדעת שנעשה גזלן ופטורים מלשלם דמי שימוש, ומשלמים רק דמי הפחת, דכל הגזלנים משלמים בשעת הגזילה (עי' שו"ע סי' שס"ג סעיף ג', ספר "פתחי חושן" הל' גניבה פרק ז' סעיף ג').
  5. אבל אם דעתם לשלם לא נעשים גזלנים וצריכים לשלם את כל השכר (עי' "פתחי חושן" שם סעיף ה').
  6. אולם מבואר ברמ"א (שם) שאע"פ שרגיל להשכיר רק שעכשיו לא עביד למיגר, בתר האי שעתא אזלינן, עי' שם. ולפ"ז בנד"ד שלמעשה לא יכול להשכירו אינו צריך לשלם (וע"ע "פתחי תשובה" שם ס"ק ו' שפליגי בזה הראשונים, ולמעשה אין צריך לשלם), (הגר"י סילמן שליט"א).

חידה:

איך יתכן שקוראים במשך 5 שבועות בזה אחר זה, בקריאת התורה של יום שני, בכל שבוע מחומש אחר, כך שבמשך 5 שבועות קראו מכל 5 החומשים בימי שני?

תשובה לחידה מגליון 600

חידה: איזה מלאכה מותר לאדם לעשותה ביו"ט, ולבהמתו אסור לעשותה?

תשובה: מותר לצאת במשא ביו"ט משום "מתוך" אבל לבהמתו אסור משום דלא אמרינן "מתוך" בבהמה (שעה"צ סי' תצ"ה ס"ק כ"א) ואפילו להוציא אוכל ע"ג בהמה כדי להאכילה אסור (שש"כ פ' י"ט הערה י"ח בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל).

תשובה לחידה מגליון 601

חידה: איזה מלאכה המותרת לבן חו"ל בחוה"מ ואסורה לבן ישראל?

תשובה:

  1. לצורך חוה"מ של כ"ב בניסן או כ"ג תשרי, לבן חו"ל מותר כיון שאצלו הוא יו"ט אחרון ומותר לבשל מחוה"מ ליו"ט, אבל לבן ארץ ישראל אסור משום שאצלו יום זה הוא אסרו חג, ואסור לבשל בחוה"מ לצורך חול.
  2. וכן אם חל יו"ט אחרון ביום חמישי אסור לבן ארץ ישראל לבשל מחוה"מ לשבת שאחריו כיון שיש יום חול ביניהם (יום שישי), משא"כ בן חו"ל שאין יום חול בין יו"ט לשבת מותר לבשל מחוה"מ לשבת.

More in this printout

View the whole printout