וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ (יב,א)
כותב הרה"ג שקד בוהדנה שליט"א (עלון 'דברי קודש' גיליון 91): חז"ל (מדרש רבה ל"ט ט') שואלים מדוע הקב"ה לא גילה לאברהם אבינו לאן הוא שולח אותו ואומר לו רק שילך אל הארץ אשר אראך. והתשובה שלהם היא: בשביל לתת לו שכר על כל פסיעה ופסיעה. ולכאורה קשה, ואם ה' יתברך היה מגלה לאברהם אבינו ללכת לארץ ישראל, האם לא היה לאברהם אבינו שכר פסיעות? בפשט הדבר יש לומר שהשכר על הליכתו לארץ ישראל בלי לדעת לאן ללכת הוא יותר גדול מאשר שכר הליכה בידיעה לאן ללכת, והקב"ה רצה להגדיל את השכר של אברהם אבינו.
אבל מעניין מאוד שראיתי באחד הספרים שכתב שאם הקב"ה היה מודיע לאברהם אבינו לאן צריך ללכת, אברהם אבינו היה עושה קפיצת הדרך, ולא היה מקבל שכר פסיעות על הליכתו מכיוון שלא יהיו פסיעות בהליכתו. ידוע שאברהם אבינו היה בקי בקפיצת הדרך (כמו שכתוב בשער 'מאמרי רז"ל' לרבנו האר"י זצוקללה"ה במאמר 'ארבע פסיעות של אברהם אבינו').
הרה"ג ראובן גולן שליט"א הביא את תירוצו של 'רבינו בחיי': פירש ש"לך לך" הוא מלשון לכלוך, כלומר לך לך כדי שלא תתלכלך ותיטנף מדרכיהם הרעים של אנשי ארצך ובית אביך. והקשה רבי שמשון פינקוס, וכי אצל אברהם אבינו יש חשש שיושפע מסביבה רעה, והרי אדרבה, זו היתה מהותו ומידתו המיוחדת שהיה לבד בלי שום חבר, הורה או מורה, ועליו אמרו חז"ל (ב"ר מב, ח): "אברהם העברי. למה נקרא שמו עברי? שכל העולם כולם בעבר האחד והוא בעבר השני", והיינו שעמד איתן כנגד השפעת בית אביו שהיו עובדי עבודה זרה, וכנגד השפעת כל העולם כולו, והפיץ את הדת האמיתית בכל העולם, ואם כן איזה חשש היה שיושפע לרעה מאנשי סביבתו.
וביאר, שהתשובה טמונה בדבריו של רבינו בחיי שביאר את ענין לך לך מלשון לכלוך, שכמו שהלכלוך נדבק באדם מבלי שתהיה לו כוונה ומחשבה לקרבו אליו, אלא מהאויר ומאליו ידבק בו, כן היא השפעת הסביבה, שגם אם יזהר האדם לא להשתייך אליהם ולא להתחבר איתם, בעל כורחו תדבק בו השפעת דרכיהם. (עלון 'בארה של תורה' גיליון 918)
וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ (טו,ה)
ביאור נפלא ביאר רבי מאיר שפירא מלובלין, שהרי כל בר דעת יודע שאי אפשר לאדם לספור ולדעת מנין הכוכבים. ומכל מקום כאשר אך שמע אברהם את ציווי הבורא "סְפֹר הַכּוֹכָבִים" מיד החל לסופרם בלא לחשוב חשבונות שאין ביכולת בשר ודם לסופרם ומה לו להתחיל לסופרם כלל. ועל כן אמר לו השי"ת "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ", כלומר, רצוני שכך ינהגו בניך אחריך, שלא יתפעלו ממחשבות ייאוש, ויקפצו מיד אל תוך העבודה, וה' כבר יהא בעזרם. כי "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר" (אבות ב, טז), ואת גמר המלאכה ישלים הקב"ה בעדו, כמו שנאמר (תהלים מ, ג): "לָאֵל גֹּמֵר עָלָי". (עלון 'בארה של תורה' גיליון 918)
וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה (טו,ה)
רש"י מביא שהקב"ה אמר לאברהם: צא ממה שראית במזלות, כיון שלאברם אין בן, אבל לאברהם יש בן, לשרי אין וולד, אבל לשרה יש וולד, זאת אומרת, שיש מצב ואפשר לשנות את המזל שלך, על ידי כך שבורא עולם שינה לו את השם והוסיף את האות ה' לשמותיהם. ישנה אפשרות נוספת לשנות את המזל והיא על ידי תפילה, אם אדם מתפלל הוא יכול לשנות הכל בתפילתו.
הרב פינקוס זצ"ל בספריו המדהימים "תפארת שמשון" על התורה, מביא סיפור: על ה"חוזה מלובלין" ששנה אחת אמר לתלמידו ר' בונים מפשיסחא שבצעירותו עסק במסחר: בשנה הבאה, אתה תפסיד את כל כספיך, אחרי שנה הגיע ר' בונים ל"חוזה מלובלין" ואמר לו: הנה עברה השנה ולא הפסדתי את כספי, שאל אותו החוזה: מה עשית במשך השנה? סיפר לו: התפללתי הרבה שלא אפסיד את כל כספי, אמר לו החוזה: אני אמרתי שתפסיד בלי תפילה, אבל עם תפילה זה משהו אחר.. עם תפילה אפשר להשיג הכל!
אנחנו לא יודעים על כוחה של התפילה, איזה כח יש לנו בפה, צריך להחדיר בבית את כוחה של התפילה, אם אתה רוצה שיסתדר משהו, אל תחכה שתהיה תקלה ואז תתפלל, אלא תבקש ותתפלל לפני, וגם תפילה על דברים פשוטים בורא עולם שומע, סיפר לי אברך יקר: שהוא תמיד עושה קניות באמצע שבוע שאז אין עומס של אנשים בחנויות. שבוע אחד, אשתו ביקשה ממנו שהיא חייבת שהוא יערוך קניות, וזה היה ביום חמישי... ולהיכנס לסופר ביום חמישי זה בערך שעתיים המתנה, והוא רוצה להספיק להגיע לכולל ערב בזמן, הוא סיפר, שכל הדרך ל"סופר" הוא אמר תהילים שלא יהיו תורים ארוכים בקופות, ושיסיים מוקדם, ובאמת, באותו הרגע שסיים את קנייתו הוא נכנס ישר לקופה ללא שום המתנה, שזה נדיר ליום חמישי בשעות הערב, תפילה, זה גם על דברים כאלה שנראים לנו קטנים, כמו ילד קטן שפונה לאביו גם בשביל שקל לכוס ברד. ('מקשיבים לקולך' לך-לך תשפו)
וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט.. וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ (יג,ז-ח)
אם מתבוננים, בהתחלה, אמר "רִיב" ואח"כ שינה את הלשון ל"מְרִיבָה", מדוע שינה את הלשון??? והתשובה: ש"ריב" זה בלשון זכר, בהתחלה זה ריב, משהו קטן, אבל בהמשך זה עובר להיות "מריבה" בלשון נקבה, משהו שפורה ורבה ומגיע לממדים שאף אחד לא חלם. ההבדל בין ריב ל-מריבה זה האותיות מ' ו-ה'. הגמרא בנדרים (מא.) אומרת: "דעה קנית מה חסרת" הפירוש הפשוט, שאם יש לאדם שכל יש לו הכל, ואפשר לומר שאם יש לאדם שכל שזה "דעה קנית" אז "מה חסרת" פירושו, תחסיר את האותיות מ' ו-ה' מה"מריבה" ואז ישאר רק "ריב".
ר' יעקב אבוחצירא זיע"א אומר: חידוש יפה על הפסוק (איוב כו,ז) "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי מָה" שזה נאמר על הבולם פיו בשעת מריבה, שעליו עומד העולם, אומר ר' יעקב: בלימה, פירושו בלי—מה, בלי האותיות מ' ו-ה' ואז במקום "מריבה" זה נשאר "ריב" משהו קטן עד שזה הולך ונעלם.
השאלה הגדולה: אם עשו לך, לקחו לך ועקצו אותך, מהו המתכון להפוך את המריבה לריב? איך מכבים את אש המחלוקת??? והתשובה: על ידי ויתור!!! כשאתה מוותר, אז באותו רגע העולם עומד עליך, ובזכותך!!! ת-ו-ו-ת-ר רק תרויח!!! סיפר אחד הדרשנים: יום אחד בשעה שהוא נסע באוטובוס, הוא היה עד למקרה מדהים של ויתור, וראה איך שבורא עולם שילם לו במזומן עם ריבית והצמדה, האוטובוס העלה אנשים ששילמו ונכנסו, למי שזוכר פעם היו יכולים לשלם לנהג, ואם היית מביא לו שטר גדול, הוא היה מחזיר לך עודף, היום הכל עם "רב קו" אם אתה לא מטעין את הכרטיס לפני הנסיעה, אתה לא יכול לנסוע, מאוד מזכיר את מאמר חז"ל: "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, ומי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת". והנה כאשר האוטובוס התחיל בנסיעה, עוברות מספר דקות ומגיע אדם שנראה "יושב טוב" ואומר לנהג: נהג החזרת לי עודף ועכשיו שאני מסתכל חסר לי 50 שקלים.
אמר לו הנהג: אתה נורמלי כל אחד יבוא ויגיד לי שנתתי לו עודף וחסר לו 1,000 שקל, מה נראה לך שאני תמים? נולדתי בלילה, אבל לא אתמול והנהג לא רצה לתת לו בלילה כסף, הנוסע שה' חנן אותו ב-טונים גבוהים לא ויתר והתחיל להיות בלגן "זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי".
סיפר הרב: ראיתי אחד שישב בספסל לפני שהוציא את הארנק ואיך שהוא הוציא את הארנק שלו הסתכל ימינה ושמאלה ווידא שאף אחד לא רואה אותו, וזרק שטר של חמישים שקל על הרצפה, ואז צעק לאדם שבא לנהג ואמר לו ה-ל-ו, יש פה חמישים שקל על הרצפה! אותו אדם אמר לנהג: שכנראה זה נפל כשהוא הלך לשבת במקום והוא מבקש סליחה.
לאחר מספר דקות הוא חזר לנהג, הנהג שראה אותו אמר לו: מה עכשיו??? אמר לו הנוסע: תשמע משהו מוזר קורה פה, עשיתי סדר וראיתי שכן החזרת לי חמישים, והחמישים שמצאתי על רצפת האוטובוס הם לא שלי. אמרתי לו: אני יודע של מי החמישים שהיו על הרצפה, של מי? שאל אותי, ומאיפה אתה יודע שזה שלו? אמרתי לו: אני ראיתי אותו מוציא את חמישים השקלים מכיסו וזורק אותם על הרצפה.
שאל אותו הנוסע: זה אתה זרקת? ענה לו: כן, ולמה שתעשה דבר כזה? שאל, ענה לו: שהרב שלהם אמר להם, שבשביל השלום שווה לשלם כל מחיר, וראיתי שאתה והנהג עוד שניה רבים, ולכן הוצאתי את חמישים השקלים האחרונים שיש לי, ואפילו שתכננתי בכסף הזה לאכול אני ואשתי, בכל זאת ויתרתי למען השלום, והנה אתה רואה שלא הפסדתי, שאתה עכשיו מחזיר לי את חמישים השקלים.
שאל אותו: ואם אני לא אחזיר לך? ענה לו: תשמע, אם אני נתתי חמישים שקלים כדי שאתה לא תריב עם הנהג, וודאי ששווה לי לתת אותם שאני לא אריב איתך. אמר לו הנוסע: שמע, אני אף פעם לא נוסע באוטובוסים, אבל היום הרכב שלי עובר טיפול ולכן עליתי לאוטובוס, ומה שהתווכחתי עם הנהג זה לא בגלל הכסף, אלא בגלל שיש לי עיקרון שלא ירמו אותי, וכשראיתי שמצאתי נרגעתי, אבל בגלל המעשה האציל שלך, אני רוצה להחזיר לך קצת, נתן לו 5,000 שקלים, ואז אמר לו: שמע, יש לי רשת מסעדות, ואני רוצה להעניק לך בנוסף ארוחה זוגית לך ולאשתך, מדהים, איך שויתור מונע מחלוקת! ולדעת ולהפנים שתמיד מרויחים מויתור! וגם אם אתה לא רואה את זה במיידי, דע לך, ויתרת - הרווחת!!!
ה"משך חכמה" אומר דבר יפה על הפסוק (בראשית יג,ו): "וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו". שלכאורה, הפסוק חוזר על עצמו, שבהתחלה אומר הפסוק את הסיבה שהם לא יכלו לשבת ביחד, ואומר שזה בגלל שהיה רכושם רב, ואח"כ חוזר שוב שהם לא יכלו לשבת יחדיו, אבל פה לא כתובה הסיבה, מדוע התורה חוזרת ואומרת שלא יכלו לשבת יחדיו??? התשובה: שהתורה באה ללמד שבמחלוקת גם אם בהתחלה היה לך סיבה כי חסמו לך את האויר, חסמו לך את החנייה, אבל אחרי שאתה עושה מחלוקת, גם אם אחרי זה הסיבה עוברת, המחלוקת נשארת, אתה פתאום מגלה שאתה רב אתו על סיבה שגדל לה "זקן לבן". ('מקשיבים לקולך' לך-לך תשפו)