Skip to content
קובץ גליונות

שואלין ודורשין

  • Lech-Lecha
  • 5787
  • Hebrew
View printout

מעלת הלומד משניות בהבנה בכל יום

משא רבינו שליט״א בכינוס גדולי ישראל לחיזוק לימוד הדף היומי במשניות במעון מרן הגר״מ שטרנבוך שליט״א

יראתי בפצותי שיח לפני מרן שליט״א, ואין זה המקום להאריך בדרוש. אך זאת חובתנו להודות ולהלל להקדוש ברוך הוא על הזכות הכבירה שנפלה בחלקנו להסתופף במעמד נשגב זה.

חז״ל אומרים (ברכות מב:): "תכף לתלמיד חכם – ברכה". עצם עריכת אסיפת חיזוק לימוד ׳דף היומי במשניות׳ במחיצתו של מרן שליט״א היא היא הברכה עצמה. אין צורך להרבות כאן בדברי חיזוק לעסק התורה, מאחר ועצם ראיית פני קדשו של מרן מעוררת את הלבבות מאליה. ידענו כי יש עניין של ׳אתערותא דלתתא׳ ויש עניין של ׳אתערותא דלעילא׳, וכשנמצאים במקום קדוש זה, ההתעוררות בוקעת מעומק הנשמה. כשאנו רואים עין בעין עד כמה אדם יכול להתעלות, להעפיל ולדבוק במעלות ידיעת התורה, נפתחים מול עינינו אופקים חדשים לחלוטין של שאיפה, התעלות ועמלה של תורה והיקף ידיעתה, ששורשה בקביעות לימוד משניות.

מה שנדרש מאיתנו כעת הוא פשוט להתחיל. שומה זאת על כל בחור וכל אברך: להתחיל בעוז בלימוד ה׳דף היומי במשניות׳. לא להתמהמה. כשלומדים משנה, העיקר הוא להבין את הנידון על בוריו (כפי שפסק ב׳שולחן ערוך הרב׳ בהלכות תלמוד תורה, הלומד תורה שבעל פה בלא הבנה פשוטה אינו יוצא ידי חובת תלמוד תורה, שכן אינו נחשב כלל בגדר הלימוד, ואף אין מברכים על כך ברכת התורה).

וזו מעלתו האדירה של הביאור הנפלא של ׳עוז והדר׳ שנסדר על המשניות במסגרת ׳דף היומי במשניות׳: גם מי שאינו בקי בכל מכמני העניינים, יכול להבין בקלות ובבהירות את פשט המשנה. הגם שיסודו של פירוש הברטנורא הוא מקודש ומקובל לדורות, ובוודאי חובה וזכות ללמוד עמו, אך הביאור החדש שמבוסס כולו על פירוש הברטנורא מוגש כ׳שולחן ערוך׳ המוכן לאכול.

זוהי זכות כבירה העומדת ליו״ר המפעל הרב שמואל הלפרין, הן על עצם הרעיון הכביר, הן על החיבור המאיר, והן על העידוד והדרבון לרבבות הלומדים.

זכינו כאן לציין את סיום מחזור הלימוד של הש״ס משניות במסגרת של ה׳דף היומי׳, וגדול מעמד זה. שמעתי מעשה רב ממחותני [הגאון הצדיק רבי יצחק גרודזינסקי] זצ״ל, שהיה צריך לישועה בעניין מסוים, ופנה לדודו מרן הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ״ל. אמר לו רבי יעקב: ׳מקובלנו ממרנא החפץ חיים זצוק״ל, שעת סיום מסכת או ש״ס היא עת רצון גדולה בשמיים׳. אם כן נמצאים אנו בעיצומה של עת רצון כבירה, כשמזכירים בתפילה שלאחר הסיום שזכות כל התנאים הקדושים תעמוד לנו ולזרענו.

יהי רצון שנזכה שהקב״ה יאריך ימיו ושנותיו של מרן שליט״א בטוב ובנעימים, בבריאות גופא ונהורא מעליא, ויאריך ימים על ממלכתו. וכולנו נזכה להידבק בדרך זו של התמדה ושקידה ללמוד, להבין ולהשכיל. והלוואי ואזכה אף אני להיות מן המסיימים, הקונים קניין ממש של משנה, וחוזרים ומתחילים מחדש. השי״ת יעזור לכולנו שנזכה ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו, אמן.

שו״ת הלכה למעשה

מאוצר תשובות מרן הגרב״צ הכהן קוק שליט״א במשנת מרן רבינו הגרי״ש אלישיב זצוק״ל

פנייה לרשות להגנת הצרכן

שאלה: קניתי מוצר חשמלי יקר שהתקלקל והחנות לא מסכימה לקבל את החפץ לתיקון במסגרת האחריות אף שמחוייבת לעשות זאת ע״פ חוק הגנת הצרכן. האם מותר ע״פ דין תורה להגיש תלונה נגד החנות לרשות להגנת הצרכן.

תשובה: השאלה מה בפיו של בעל החנות. האם סתם מסרב ברשעות, או שיש בפיו טענות להצדיק את סירובו. אם יש לו טענות, יש לפנות לבית דין תורני שיבררו עם מי הצדק. אך אם סתם רשעות יש לאיים עליו שאם העניין לא יסודר תיכף תפנה להגנת הצרכן. ומותר לפנות אליהם. ויודגש שאם יחייבוהו מעבר לתיקון המוצר אף לשלם לך פיצויים וקנסות אסור לקבל עד ששואלים תחילה רב בקיא בדיני ממונות.

סליחות תענית ציבור קודם שחרית

שאלה: בימים אלו בשל שעון הקיץ מתאחרת מאד שעת הנץ והסליחות לאחר התפילה קשה עבור אנשים שצריכים להקדים לעבודה או לסייע בבית בשעת ההשכמה. האם ניתן להקדים אמירת הסליחות קודם שחרית, והאם סדר האמירה שונה.

תשובה: הוראת רבינו בסליחות בה״ב ותענית ציבור: יכולים להקדים ולומר הסליחות קודם תפילת שחרית כבסליחות דימים נוראים ויאמרו קודם הסליחות אשרי וחצי קדיש, ובסוף הסליחות יאמרו קדיש תתקבל. ואחר כך יתפללו תפילת שחרית [ואבינו מלכנו] ללא סליחות. וכן הנהיג מרן הגר״ח קניבסקי במניין שבביתו כבסליחות שבימים נוראים ונפילת אפיים בגמר הסליחות (עזרת אליעזר עמ' 86).

ביאור הדברים: כדברי הט״ז (נה, א) שאחר שהביא דברי הלבוש (שם) כתב דלעולם אין אומרים תתקבל רק אחר תפלת י״ח כתב ״ולאו כללא הוא שהרי בימי הסליחות באשמורות הבוקר אומרים תתקבל אחר הסליחות דגם בהם יש בקשות רבות כמו בשמונה עשרה״ ולדבריו כל שיש ריבוי בקשות אומר לאחריהם תתקבל.

הנה הלבוש (הלכות ראש השנה תרפב) כתב לבאר מה שאומרים קדיש תתקבל אחר הסליחות דימי הרחמים ״אע״ג שבכל השנה א״א תתקבל אלא אחר תפילת י״ח, שכ״ה משמעות לשון ׳צלותהון׳ שפירושו תפילה וסתם תפילה ר״ל תפילת י״ח, שאני סדר סליחות שנתקנו כולם על סדר התפילה של כל היום כי הפסוקים שקודם הסליחות הם כנגד פסד״ז, והסליחות עם הי״ג מידות שאומרין בין כל אחת ואחת הם במקום תפילת י״ח שעיקר התפילה הוא י״ג מדות, ואח״כ נופלין על פניהם כמו אחר כל התפילות, ומסיימין ואנחנו לא נדע לכך אומרים אחריהם קדיש שלם עם תתקבל כמו אחר גמר כל תפלות השנה״.

כלומר יש טעם מיוחד בסליחות אלו לומר קדיש תתקבל, שיש בהם כל חלקי התפילה, ולדבריו סליחות של ד׳ תעניות אם אומרם בפ״ע שאין פסוקים לפניהם ואין נפילת אפיים לאחריהם לא יאמר תתקבל.

והלבוש לשיטתו בהלכות פורים (תרצב, א) שהביא מה שכתוב בספר המנהגים (לרבי אייזיק טירנא) דיש ק״ש [קדיש שלם] אחר תפלת י״ח מיד קודם קריאת המגילה וגם אחר המגילה וסדר קדושה ואתה קדוש יחזרו ויאמרו קדיש שלם״.

והשיג עליו הלבוש ״תמוה בעיני מאד על מה קאי אותו קדיש שלם, שאם יאמרו קדיש שלם קודם המגילה על תפלת י״ח, לא שייך לומר (עוד פעם) קדיש שלם אחר המגילה ואתה קדוש, שאין אומרים תתקבל צלותיהון שהוא תרגום של תפלה אלא אחר שאמרו תפלת י״ח שהוא נקרא תפלה לכך נ״ל שאין לומר אחר התפלה קודם המגילה אלא חצי קדיש״ והמלבושי יום טוב (שם ב) מיישב דעת המנהגים שחוזר ואומר קדיש שלם לאחר המגילה ״והקדיש יחזור על תפילה דסדר דובא לציון״ והא״ר (שם ה) הסכים עמו, והמ״ב (שם א) מביא ב' הדעות, וכ״ש סליחות דתעניות שמרבים בתחנונים חשובים תפילה שאומרים עליהם תתקבל. והלבוש חולק ולכן הוצרך לומר טעם חדש בסליחות דימי הרחמים. ואף שמנהגינו בליל פורים לומר לאחר שמו״ע חצי קדיש (לוח הגרימ״ט) אין זה מוכח שחולקים על עצם היסוד דיש לומר תתקבל על קדושה דסידרא אלא שמנהגינו שלא לומר פעמיים תתקבל אלא מאחרים אותו עד לאחר סיום ואתה קדוש שהוא גמר התפילה (לשון הבית יוסף קמט).

הנ״ל - כתפילת ערב יום כיפור קטן

שאלה: האם הוא הדין גם כשמתפללים תפילת יום כיפור קטן בפני עצמה ולא סמוך לתפילת מנחה.

תשובה: באשי ישראל (לט הערה כט) כתב בשם רבינו אף לענין תפילת ערב יום כיפור קטן ״אם מתפללים תפילת יו״כ קטן בפני עצמו ולא בסמוך לתפילת מנחה, בסוף התפילה י״ל קדיש תתקבל וכמו בסיום הסליחות של ימי הרחמים״.

ונשאלתי מהג״ר גרשון בעס שליט״א מרבני לוס אנג׳לס: משמע שאם אומרים כנהוג (לא להתחיל קודם שמו״ע דמנחה ולהמשיך כל סדר תפילת יוכ״ק מיד לפני מנחה ולאחריו) וממשיכים עם מנחה אין אומרים קדיש תתקבל, מאי שנא מסליחות של תע״צ שכשנאמרים קודם התפילה אומרים לאחריהם קדיש תתקבל אף שהוא סמוך לשחרית. השבתי: ההבדל הוא בין מנחה לשחרית. במנחה תיכף בתחילתה מתפללים תפילת שמונה עשרה, שאף הוא המשך תפילה ותחנונים והוא כדבר אחד עם הסליחות שבסדר יוכ״ק ועל כן הקדיש תתקבל חוזר על הכל. משא״כ בשחרית מפסיקים בפסוקי דזמרא וקריאת שמע וברכותיה שאינם תפילה ותחנונים, לפיכך יש לומר קדיש תתקבל תיכף לאחר הסליחות.

פנים חדשות כנגן ומלצר

שאלה: בשמחת שבע ברכות לא היו פנים חדשות, מלבד קלידן שומר מצוות שהוזמן להופיע בתשלום.

תשובה: שמעתי מרבינו שהעיקר ש״מרבים השמחה בשבילו״, ובוודאי שמרבים השמחה עבור אדם המשמח את החתן והכלה. והוא הדין לגבי מלצר שומר מצוות, שכן בוודאי שמחים עמו האורחים בכך שמגיש להם את האוכל, ואף הוא יכול להיחשב פנים חדשות.

מעשה רב: שמעתי מדודנו מרן הגאב״ד הגר״ח קריסווירטה זצ״ל שהשתתף בשמחת שבע ברכות שערך הגר״א שר להגאון רבי ביינוש פינקל בישיבת סלבודקה בהשתתפות מרן החזון איש. כשהגיעו לברהמ״ז ראו שאין שם פנים חדשות, וקראו לעובר אורח. החזו״א אמר שאין זה מועיל כיון שאינו נחשב ״מרבים השמחה בשבילו״. קם ר' איזיק שר ודיבר בארוכה על מעלתו וחביבות כל אדם שנברא בצלם, ויותר מכך חביבין ישראל. החזו״א אמר לו: ״דרשה טובה, אבל את זה תגיד במטבח״, והמתינו עד שבא אורח חשוב, ורק אז בירכו שבע ברכות.

גדולה שימושה

רשימות התלמידים ב'שימוש' אצל מרן שליט״א

האם מיץ ענבים דינו כיין בקידוש ובהבדלה

רבינו מסכים שמותר לכתחילה לקדש ולהבדיל על מיץ ענבים, כמו שכתוב בגמ'. אמנם כל זה כאשר לא עירבו בו מים (ועל הבקבוק מופיע מפורש 100 אחוז טבעי ללא תוספת מים), אך אם כן, ברכתו שהכל. אמנם לפני עשרות שנים פרסמו בשמו שמכיון שאינו יכול לתסוס, אסור לקדש עליו וברכתו שהכל, אבל אח״כ הגיע היינן של כרמל מזרחי וסיפר לרבינו שהוא יכול להסיר את החומר שמונע תסיסה, ועי״ז להפוך את מיץ הענבים ליין, ומעתה אמר רבינו שאחרי שיסירו את החומר שמונע תסיסה בוודאי שאפשר לברך הגפן ולקדש. אמנם נטה לומר שגם קודם לכן אפשר לברך עליו.

למעשה המציאות היא, שהחומר שמונע את התסיסה הוא גופרית, וכשהוא בתוכו, סכנה לשתותו, וכאשר באים לעשות ממנו יינות או להכניסו לבקבוקים ולשווקו, מרתיחים אותו והגופרית יוצאת ממנו ומכאן ואילך הוא יכול לתסוס [ובודקים היטב שלא נשאר גופרית, כדי שלא תהיה סכנה, ומשרד הבריאות מקפיד על זה מאוד], ולפני שנכנסים חיידקי פסטור נוספים, סוגרים אותו בבקבוקים. נמצא, שהמציאות היא שכל מיץ ענבים יכול להחמיץ אם רק יכנס לתוכו חיידקי תסיסה, ולכן שפיר יוצאים בו ידי חובת קידוש והבדלה.

בתשעת הימים

אעפ״כ אסור לשתות מיץ ענבים שעירבו אותו במים בתשעת הימים, כיון שיש בו טעם יין.

ברכת כהנים לאחר שתייתו

ת״ח אי שאל את רבינו אם רשאי לעשות ברכת כהנים אחרי שקידש על מיץ ענבים לפני מוסף, ואמר שמותר [אמנם מותר לקדש עליו], ומה ששנינו שאסור, היינו דווקא כשהתחיל לתסוס אלא שלא נעשה יין עדיין, אבל כשלא תסס בכלל, מותר לברך אח״כ ברכת כהנים.

הטוב והמיטיב ושמחת יו״ט

לא מברכים הטוב והמיטיב, כי דווקא בשני יינות מברכים זאת, אבל לענין זה דנים את מיץ הענבים כפטל. כיון שאינו משמח, ולכן לא יוצאים בו ידי חובת שמחת יו״ט. ויסוד החילוק הוא, שמצד עצמו פשוט שאינו יין כי אינו משכר או משמח, אלא שאעפ״כ התחדש בחז״ל שיוצאים יד״ח קידוש כי ראוי להפוך ליין, אבל אין לנו בו אלא חידושו ותו לא מידי, ולכן לא מועיל.

More in this printout

View the whole printout