אנו רואים ששונאי ישראל ימ"ש עומדים עלינו לכלותינו דור אחר דור, לא שנה ולא שנתיים, אלא כבר אלפי שנים הם מנסים לכלותינו, ותמיד הקב"ה מצילנו מידם, ואעפ"כ הם מנסים שוב עם כל ההתלהבות והעוצמה ומוסרים גופם למיתה לכך, "מסירות נפש להרוג", 'מאויבי תחכמני', אנו צריכים ללמוד מזה לא להתלונן ניסיתי ונפלתי כל כך הרבה, כבר אין לי סיכוי, אין זה נכון. וזהו קל וחומר בן בנו של קל וחומר, אם שונאי ישראל ימ"ש שהינם צד הרע הכלה, שיאבדו כשיבוא יומם ורוח הטומאה אעביר מן הארץ ובלע המות לנצח, מנסים שוב ושוב, וודאי שאנו נצח ישראל, שהחיים הנצחיים נמצאים בידנו, בוודאי ש'מאויבי תחכמני' להוסיף להשתנות למעליותא עוד ועוד.
רווחים שאפשר להוציא מתקופה זו
בימים אלו יכול האדם לקנות בניקל ב' מעלות טובות, א' לשנות על ידי פעולותיו את כל המערכה, כדברי חז"ל (קידושין מ:) 'לעולם יראה אדם עצמו חציו חייב וחציו זכאי עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו לכף זכות', וכן הוא בנוגע לכל העולם, כל פעולה טובה שהאדם עושה וכל זהירות מרע ששומר את עצמו מרע, הרי הוא פועל בזה שמירה עליונה לכל כלל ישראל, כל תוספת רוחנית מכריעה לטובה את כל המערכה. ב' קנייני חיים שהאדם יכול לקנות לעצמו למשך כל ימי חייו, קנייני אמונה לכל חייו, קנייני בטחון לכל חייו, התנהלות של ריכוז בתורה ועבודת ה' גם כשיש דברים המבלבלים, כשבחור מתגבר וגם כשיש חדשה מסעירה הוא משאירה לאחר הלימוד, עי"ז פועלים לעצמינו לכל החיים שבכל התמודדות והתמודדות שתבוא עליו יצליח לדוחקה ולשקוע בתוך לימוד התורה הקדושה.
שמעתי מדודי הראש ישיבה ר' דניאל חיים אלתר שליט"א, אולי בשם מי, שאמר רבא 'אי קרצתן כינה לא תנאי' (עירובין סה.), שאין ביכולתו לסבול אפילו צער עקיצת כינה, אולם רבא בעצמו היה שקוע בתוך לימוד התורה הקדושה עד שלא חש כלל בדם שנטף מאצבעות ידיו (שבת פח.). והלימוד מזה הוא, שקודם שמתחילים ללמוד, כל דבר קטן מפריע ללמוד, אולם אחר שנכנסים ומשקיעים הראש בתוך לימוד התורה הקדושה, כבר לא מרגישים מאומה.
ונראה שב' מעלות טובות הנ"ל הינם הא בהא תליא, כמה שאנו קונים ומסגלים לעצמינו קניינים רוחניים, אמונה ובטחון ולימוד התורה בהתרחקות מכל דברים המעכבים ומפריעים, כמה שאנו משנים את עצמינו, בזה באמת ישתנה כל המערכה, כי נגיע לתכלית הנרצה בלי לעבור את החלק הקשה. וה' יהיה בעזרינו.