Skip to content
דבר אמת

בענין זה, שבשעת עשיית המצוות משתלשל כח רוחני מן העולמות העליונים

  • Noach
  • 5787
  • Hebrew
View printout

בענין זה, שבשעת עשיית המצוות משתלשל כח רוחני מן העולמות העליונים עד העוסקים בקיום המצוה נהיים מרכבה לעניינים נעלים ביותר הנקראים 'איברין דשכינתא'. והישמח משה מבאר בנוסח ברכת המצוות 'אשר קדשנו במצותיו', דהיינו שהקב"ה כביכול מקיים את מצוותיו דרכנו. והיינו אשר בשעה שהאדם עושה את המצוה, מתלבש בו כח רוחני אדיר ועליון, וכביכול כוחו של הקב"ה בעצמו נמצא בו. והאדם מצידו רק עושה את המצוה במעשיו הגשמיים, ובזה הרי הוא מרעיד את כל העולמות.

אלינו,

ואברי

האדם

ההתבוננות מביאה עליו יראה גדולה מפני קדושת המצוה

íàå האדם מתבונן בכך בכובד ראש, הרי הוא ניגש לעשיית המצוה בחשיבות הראויה, ועל ידי זה נופלת עליו יראה עליונה ואדירה מאד מפני קדושת המצוה, שהרי בעשיה זו עומד הוא להכניס בתוכו קדושה והתרוממות נפלאה כל כך. והרי היד שעליה מניחים את התפילין היא יד גשמית, עור ובשר גידים ועצמות גשמיים וכך גם התפילין עצמם מיוצרים מעור קלף ודיו גשמיים. וזה מביא את האדם לידי התפעמות, איך יכול אדם גשמי העוסק בגשמיות, לקיים מצוה שהרבש"ע בעצמו כביכול נמצא בתוכו ומחיה אותו. דבר זה מסעיר לגמרי את האדם, עד שאינו מבין בכלל מה קורה כאן.

היראה מביאה אותו לפחד לקיים המצוה מרוב קדושתו

זו בכוחה להביא את האדם לידי יראת הרוממות גדולה כל כך, עד שיוכל להגיע למצב שלא יהיה ביכולתו לקיים את המצוה מרוב פחד. כמו ששמעתי ממי שהיה נוכח בעובדא שאירעה לפני כארבעים שנה אצל אחד מצדיקי הדור שליט"א, שעמד מחוץ לסוכה בליל חג הסוכות למשך כארבעים דקות, כי מרוב יראה לא הצליח לפעול בנפשו את האומץ להיכנס אליה, זה נקרא יראת מצוה. ובספה"ק אור המאיר (סוכות) מבאר שכאשר האדם ניגש לקיים מצוה, צריך הוא להתבונן איך יכול הוא לעשות את המצוה, עם כל אחיזתו בקליפות והדברים הרעים שבו. ואכן במצות סוכה שנכנסים בגשמיות בפועל ממש אל תוך הסוכה הקדושה בקדושת המצוה, נקל יותר להרגיש זאת, כי החלק השכלי תופס את זה יותר, שהאדם נכנס בזה במציאות עם גופו וכל מהותו, אל תוך מקום המקודש בקדושה עליונה של מצות ה'. אבל האמת היא שבכל מצוה מתלבש כח רוחני באדם, והיא מקיפה את כולו עם כל פחיתותו. ואם היינו רואים במוחש איך הכח הרוחני מתלבש בנו וממלא אותנו, בודאי היתה נופלת עלינו יראה אמתית. והעיסוק ביראה זו, היא ההקדמה וההכנה למצוה, וכמה שהאדם עוסק בזה יותר, יש לו יותר שייכות אל המצוה, כאשר יתבאר בעז"ה.

úåððåáúäå

More in this printout

View the whole printout