Skip to content
דבר אמת

פרק ד: הקדמת היראה והאמונה לכל מדה עליונה

  • Noach
  • 5787
  • Hebrew
View printout

מוסיף רבינו, כי המשכה זו של חכמה ובינה המאירה את אור התורה בנר המצוה, הרי היא נובעת מן היראה הקודמת לכלל ענין המצוות. והוא:

מחמת הפחד ורתת שאחזתו, שלא לגשם ענין אלקי. ובאותו פחד לא הניח אמונתו, שממשיך אהבה ושמחה שהוא ענין המדות, והתבוננות בגדולתו יתברך וחסדיו הגדולים. להיות משלח פארותיו מאין סוף ברוך הוא ורצון העליון, התלבשות שכינה בתחתונים, לקשרם וליחדם אתו, ונעשה לאחדים בדביקות הגמור.

ההכרה כי רק ציווי ה' פועלת התקשרות, מביאה אותו לידי אהבת ה'

ונמצא כי הסדר הוא, ראשית דבר צריך האדם להתבונן בזה שהוא מצידו אין ביכולתו כלל להכניס אלוקות בתוך הגשמיות, ומזה נופלים עליו יראה ופחד איך הוא יכול לעשות זאת, ואחר כך הרי הוא בא להכרה ואמונה כי ציווי ה' לעשות את המצוה בגשמיות, היא הפועלת התקשרות זאת, אף שאין זה מובן על פי דעת והיגיון. ודבר זה מביא את האדם לאהוב את ה', ולהודות לו על כך שנתן לנו יכולת לפעול דברים גדולים כאלו.

ע"י עשיית המצוות ממשיכים השפעה חדשה מהקב"ה כמו בהתחלת הבריאה

ונתבאר כי עשיית המצוות מקשרת את כל העולמות התחתונים באין סוף ברוך הוא ורצון העליון, והיינו לפי אשר לולא עשיית המצוות נראה עולם הגשמי כדבר נפרד ח"ו, שהרי אין בו ביטוי וגילוי לחיבורו אל ה'. ועל ידי עשיית המצוות מתאחדים כל העולמות להתקשר אל ה', לאין סוף ברוך הוא. והתקשרות זו אל האין סוף, פירוש הדבר הוא שבכל מצוה נמשכת השפעה חדשה מהקב"ה שהוא האין סוף ברוך הוא, ואין זאת המשכה מאיזה היכל או עולם נעלה, אלא כביכול הקב"ה בכבודו ובעצמו ממשיך שפע חדש כמו שהיה בתחלת הבריאה לפני היות כל עולם או היכל. וזה הוא יסוד גדול שצריכים לדעת, וכן כתב האר"י הק' שבכל מצוה שעושים ממשיכים שפע מאין סוף ברוך הוא, ואף שיש כל מיני כוונות פרטיות והמשכות מוחין פרטיים, מכל מקום צריך לדעת שהכל נמשך מחדש מאין סוף. כלומר, שאין איזה 'מחסן' גדול של הרבה שפע באחד מן העולמות העליונים, ובכל מצוה יורד עוד מעט שפע משם. אלא בכל מצוה ומצוה נפעלת התחלה חדשה, והקב"ה יוצר המשכה של שפע חדש. כשם שבשעת בריאת העולם היתה המשכה חדשה, כך בכל מצוה ומצוה נמשכת המשכה חדשה מה', וע"י המשכה זו מתגלה איך שכל העולם מקושר לה'.

אבל כל זה לא יחול, אלא אחר היראה והפחד תחלה כנזכר לעיל. מפני שכל המדות והשמחה שהאדם מביא על עצמו בהסכמה, שרצונו באותה מדה, אינם אמיתיים, כי אינם מתדמים בדמיונו.

אם לא שקדמה אותו פחד ה', והוא מתחזק באמונתו. ומה שנמשך אח"כ מן האמונה איזה אהבה או שמחה או כל מדה ומדה, המה אמיתיים, שהוא רוח הקודש.

וזהו שמוזכר בזוהר כמה פעמים (ח"א ז: ועוד) ובש"ס (שבת לא:) שצריך להקדים היראה, ובלתי קדימת היראה, הכל הבל ורעות רוח ולא רוח הקודש.

העבודה עם המידות הרוחניות באמיתיות הוא רק דרך אמונה ויראה

הפתח להיכנס אל העבודה עם המדות הרוחניות באופן אמיתי, הוא רק אחר הקדמת היראה והאמונה, והיא ה'תרעא לדרתא' שאי אפשר להיכנס בלעדיה. ומי שלא נכנס דרך פתח זה של אמונה ויראה, והוא חושב שיש לו רגשות קדושים ויש לו שייכות לעניינים נעלים, הרי הוא חי בעולם הדמיון. כי כשם שבבית גשמי אין אפשרות להיכנס אליו אלא דרך הפתח, ומי שינסה להיכנס אליו דרך הכותל אינו אלא שוטה. כמו כן הוא בעולם הרוחני, צריכים להיכנס דרך האמונה והיראה שהם השער לה', ורק משם יכולים להמשיך עוד אל כל המדות העליונות [במקו"א נתבאר פנימיות הענין בזה, כי היראה והאמונה שייכים למדת המלכות, ואי אפשר להיכנס אל הקודש אלא דרך מעבר מדת המלכות המכונה "זה השער לה'". כי היא המדה האחרונה בסדר השתלשלות עשר הספירות, ומי שרוצה להתעלות ולהתקרב אל ה', הרי הוא צריך להתחיל מן המדה התחתונה היותר קרובה אליו. ובפרט מאחר שכל עניינה של מדה זו היא היותה כלליות החיות של הנבראים, ולכן ודאי צריכים להתחיל בעבודת מדה זו].

וכתב רבינו שהמדות הנמשכות אחר הקדמת האמונה, הם אמיתיים ורוח הקודש. והיינו לא 'רוח הקודש' כמו שחושבים בהסתכלות של ילדים צעירים, כח לדעת מה קורה מעבר לקיר. אלא הכח להיכנס אל העולם הרוחני, אשר לפניו יש 'קיר' יותר חזק וכבד, החוצץ בין אנשי העולם הזה לבין העולם הרוחני, ו'קיר' זה מסתיר הרבה יותר מאשר קיר גשמי. וזה נקרא 'רוח הקודש', דהיינו רוח של קדושה והתרוממות, והיא הינה רוח הקודש המבוארת בסוף סדר העבודה המבואר בברייתא דרבי פינחס בן יאיר.

הערה: הרי עכשיו חוטפים אנשים פחד מדברים קטנים הרבה יותר, מדאגות על עניינים גשמיים ופחד מפני הרשעים. ואילו היינו מתבוננים בענין זה כראוי, היה ודאי נופל עלינו פחד גדול, והיה זה פחד נעלה ומרומם, פחד שגנוז בו קרבת אלקים וגודל רוממות המצוות שנצטוינו בהם מרוב אהבת ה' אותנו, ואז לא היינו צריכים להתעורר מן הפחדים האחרים הנמוכים והמגושמים.

More in this printout

View the whole printout