ד עיין שו"ת הלכות קטנות (ח"א סימן סט) שאלה, מי שקבל עליו לקרות כמה פסוקים של תהלים בכל יום, אם יעלה לו (פסוק) 'למנצח מזמור לדוד', וכן כל כיוצא. תשובה, מסתברא דלא עלה לו מן החשבון, שראינו 'תהלה לדוד' התחיל האלפא ביתא ב'ארוממך' (שם קמה, א) אם כן 'תהלה לדוד' אינו מכלל המזמור, דמורה מקום הוא לו, עכ"ל.
ויש לספיקו קצת דמיון להך דמגילה (כא:) דפסוק 'וידבר ה' אל משה לאמור', גם כן אינו גוף הפרשה. והמאמר כמובן.
ועיין מהרי"ל בסדר תפלות של פסח (עמוד קמו אות ח), וז"ל: ויש מקומות אין אומרים בפסח 'מזמור לתודה' (תהלים ק, א-ה), דאין תודה נקרבת בפסח וכו', ואנו נוהגים לאומרו, והמדקדק בדבר ידלג אותם שתי תיבות ומתחיל 'הריעו לד'' (שם, שם א) וכו', עכ"ל.
ולדיעות דכל פסוקא דלא פסקיה משה לא פסקינן ליה (תענית כז:), - הוא הדין בכתובים (ראה תוספות סוכה לח: ד"ה הוא אומר; אנא כל בו סימן נב), אם כן לכאורה אי אפשר לדלג 'מזמור לתודה' ולהתחיל 'הריעו'. ואולם להלכות קטנות הנ"ל, תיבות 'מזמור לתודה' נמי מורה מקום הוא לו ואינם מן הפסוק והתחלת המזמור מן 'הריעו', ודו"ק. ועיין עוד כדברי מהרי"ל הנ"ל ברוקח (סימן שיט ד"ה מה) בדיני ברכות בשם הרב אליהו, עיין שם.