הנה כבר כתבתי (ראה אוצרות יוסף דרוש ד פיסקא ה) כי בפסח נגלה עניין האחדות - קשר ואיחוד הבריאה. והנה שלש רגלים הם נגד שלשה אבות כמבואר במדרש (ראה שמו"ר לא, ב; טור או"ח סימן תיז), ונמצא פסח דעניינו אחדות הוא נגד אברהם דעניינו גם כן האחדות, וכמו שכתוב 'אחד היה אברהם' (יחזקאל לג, כד), 'הביטו אל אברהם אביכם וגו' כי אחד קראתיו' (ישעיה נא, ב), כי מדתו של אברהם הוא גמילות חסדים (ראה מיכה ז, כ); עיין תנחומא ישן פרשת חיי שרה סימן ב) - השפעה, שעניין המדה הזאת הוא לאחד, שהמשפיע והמקבל הם מתאחדים יחד. ובמדרש (שהש"ר ח, ט) על הכתוב (שיר השירים ח, ח) 'אחות לנו קטנה' - זה אברהם שאיחה את כל העולם כולו להקדוש ברוך הוא, הוא כאדם זה שהוא מאחה את הקרע. והיינו שמדתו האחדות - שהוא זה כאדם המאחה את הקרע לאחד הנפרדים.
וכבר כתבתי (ראה אוצרות יוסף שם פיסקא יא-יב) דעניין איחוד הנפרדים נקרא 'גדולה', על פי ש"ס ברכות (נח.) ד'לך ד' הגדולה' - זו קריעת ים סוף, ועל פי דברי המהר"ל ז"ל (באר הגולה באר הרביעי עמוד פג ד"ה עוד) דקשה זווגו של אדם - איחוד הנפרדים, כקריעת ים סוף - פירוד המאוחד, דזה שקול כזה. ועל כן גם כן, כמו כן פירוד המאוחד - דקריעת ים סוף, נקרא 'גדולה', כך איחוד הנפרדים - כח האחדות שנגלה בפסח - דשקול כמוהו, נקרא גם כן 'גדולה'. וכל המתגלה בחול הוא בכח שבשבת שלפניו (ראה זוה"ק בשלח סג: שער הכוונות דרוש א עמוד כ ד"ה הנה), ולכן שבת שלפני הפסח נקרא 'שבת הגדול'.
והנה יומתק זה ביותר להנ"ל דפסח הוא כנגד אברהם, ולפי המדרש הנ"ל על הכתוב 'אחות לנו קטנה' - זה אברהם שאיחה את כל העולם כולו, כאדם זה שהוא מאחה את הקרע, ועל כן כמו כן דקריעת ים סוף - היינו קריעת דבר המאוחד - נקרא 'גדולה', כך בפסח דהוא נגד אברהם, ונגלה עניין אברהם דעניינו איחוי הקרע דשקול כניגודו - קריעת המאוחד, לכן נקרא גם כן 'גדולה', ואם כן נגלה עניין 'גדולה' בפסח, וכל המתגלה בחול וכו', ועל כן נקרא שבת שלפני הפסח 'שבת הגדול', ודו"ק.