וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ" (דברים לג, א).
מפרש הרמב"ן (לג, א) וז"ל: '... "זאת הברכה", הוא שאמר דוד (תהלים קיט, נו) "זאת הָיְתָה לִי כִּי פִקְדֶיךְ נָצַרְתִּי"... כיון שעמד משה רבינו פתח להם ב"וזאת הברכה"... אמר להם, הברכות הללו אימתי מגיעות אתכם, משעה שתקבלו את התורה, שכתוב בה "וזאת התורה" וגו', כי המלה, הזאת, תרמוז לברכה שהיא התורה, והיא הברית דכתיב (בראשית יז, י) "זֹאת בְּרִיתִי"...'
אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה
המשנה באבות (פ"ו מ"ב] אומרת "חָרוּת עַל הַלָּחת", אל תקרא חרות אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. ובגמרא במסכת עירובין (נד, א) מובא 'רב אחא בר יעקב אמר אין כל אומה ולשון שולטת בהן שנאמר חרות אל תיקרי חרות אלא חירות'.