תורת חיים
ובמדרש רבה (י, א) מובא וז"ל: 'רבנן אמרי מבקש אתה שלא לחוש באזניך ולא אחד מאבריו, הטה אזנך לתורה ואת נוחל חיים מנין שנאמר (ישעיהו נה), "הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם". וכן במדרש רבה (ח, ד] "זש"ה (משלי ד, כב) "כִּי חַיִּים הֶם לְמֹצְאֵיהֶם" וגו', א"ר חייא דכתיב (משלי ג, ח) "רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךְ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ". ד"א "כִּי חַיִּים הֶם לְמֹצְאֵיהֶם", למי שמוציאן מפיו'.
בספר "פתוחי חותם" כתב וז"ל: 'אי נמי "וזאת הברכה" גימטריא "זו היא התורה", אמר להם, הזהרו בעסק התורה כראוי כי היא חייכם ואורך ימיכם, והיא, עיקר התדבקותכם עם קב"ה ושכינתיה, ולפיכך אמר להם תדעו, שהברכה תלויה בקיום התורה, כשתהיו מחזיקים בה, ואין אתם נרפים ממנה, זהו עיקר ברכתכם, ואמר להם, דעו מעלת התורה וכמה היא חביבה אצל הקב"ה, וכמה נפלאות ונוראות עשה לכם בנתינתה להראות לכם חבתה, כמה היא חביבה בעיניו, ולזה סמך מיד הפסוקים שאחרי זה, מדברים בענין נתינתה,