עוד הרחבה מתוך ספר "מבשר טוב": הצדיקים מתרוממים למדרגות גבוהות משא"כ נביאי אומות העולם

פי שהוא גוף קשה, אף על פי כן יהיה מלא כל הארץ כבודו, כו'. וממילא משמע ומובן, מי שהוא מוטבע בתכלית מדות הרעות והתגבר על יצרו ונגלה כבוד ה', זהו תכלית בריאת העולם, שאמר ונעשה רצונו אפילו בגשם היותר תכלית והתגלות האפשרי בתכלית. וכמו כן מי שהוא בעל מעלות טובות התכלית וענותן זהו התכלית הנחת רוח לפניו יתברך שמו, שהוא גם כן התגלות לאלהותו כנזכר. וכולן היה במשה רבינו עליו השלום, כידוע מפי ספרים שמשה רבינו עליו השלום היה מוטבע בתכלית המדות רעות, וכבש את מדותיו לתכלית הטוב האפשרי והיה בעל מעלת האפשרי באדם והיה עניו מכל האדם', עכל"ק.

ובשיטה מקובצת (נדרים לב, ב) הביא כעין זה. וז"ל: 'כי ההוא מעשה בחכם אחד שלח דמות פרצופו לחכם אחר שהיה מכיר בדמות הפרצופין. נטמן מפני מביעותותיה דההוא פרצוף לסוף שאל לו למה נטמן ממנו וענה אותו הפרצוף מאדם רע שאין [כ]דמותו חמדן ונואף וליסטים ואין להביט אליו. והמביאו נתירא מלשוב אל אדניו עד ששלח אליו שלא יירא ממנו ושאל לו כל הענין. ואמר לו כל מה ששמע ולכן יראתי לשוב אליך. אמר בודאי אין חכם כמו אותו בעל הפרצוף שמן הכל אמר אמת שיצרי מגרה בי ומסית אותי לעשות כל זאת אבל החכמה שבי מונעת אותי מכל זה. והחכמה תעוז לחכם להדריכו בדרכי יושר', עכ"ל. וכך כתב בסה"ק "אך פרי תבואה" (מצוה), וזל"ק: 'והנה שמעתי בשם המדרש שאחד צייר צורת משה רבינו עליו השלום לפני המלך, ורצה המלך להרגו על שהיה צורתו מראה על מדות גרועות. והשיב לו שבאמת זהו גופא היה מעלת משה רבינו ע"ה שהיפך הרע לטוב', עכל"ק. וכן הביא מעשה זה דמשה רבינו ע"ה ב"תפארת ישראל" (קידושין פ"ד אות ע"ז). וכן כתב ב"נועם המדות" להר"ן (אוח ח' סימן ע"א). וכבר איתא במדרש רבה (ב"ר לו, ג): 'אמר רבי ברכיה חביב משה מנח, נח משנקרא איש צדיק נקרא איש אדמה, אבל משה משנקרא איש מצרי נקרא איש האלהים'. ["שהיה מתעלה והולך בקודש" עץ יוסף].

ומפורש עוד בילקוט שמעוני [בהעלותך תשלט]: "מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (במדבר יב, ג) ולא מאבות, רבי יוסי אומר אף מאבות ולא ממלאכי השרת. כתיב "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד" וכתיב "וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים" הוי קשה היה - אלא שהיה שולט ביצרו, ע"כ.

ורמז לזה ה"אור החיים" הקדוש (כאן): 'להעיד עליו כי כל התעצמו במידות הטובות הידועות לו, לא היו אלא לצד יראתו מאלהיו, לא שהיה טבעו מסייעו אל הדבר'. עכל"ק. ובסה"ק "דגל מחנה אפרים" (כי תשא, ד"ה וראוי), הביא כן בשם הבעל שם טוב הקדוש וזל"ק: "וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו" וגו' (שמות לד, לה). יש בזה דברים עמוקים ונפלאים אשר הראני ה' בזה על דרך ששמעתי מן אא"ז זללה"ה על הא דאמר (בכורות ה, א) משה רבכם קוביוסטוס הוא או גונב נפשות. להבין זה, גם להבין "וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה" (שמות לג, ח), איך דור דעה כדורו של משה יביטו אחרי משה, ובפרט שיחשדו אותו באשת איש. ופירוש הוא ז"ל כי משה רבינו נולד בבחינת שיהיה רשע גמור, והיה לו כל המדות הרעות, אך שהוא היפך ושיבר כל המדות רעות, והשתדל רק להכניס עצמו במדות טובות עד כאן, עכל"ק. וכן הביא עוד ה"דגל מחנה אפרים" (כי תשא שם). וזל"ק: 'כי ידוע מה שנזכר בתיקונים מהות האדם ומעשהו, הן טב הן ביש. ניכר בשרטוטין שלו שעל פניו וידיו עיין שם. והנה כשנולד בודאי היו השרטוטין שלו מרמזים על בחינת הרע שלו שנולד בזה. והוא שאמר כי קרן. היינו האיר עור פני משה. עור דוקא היינו השרטוטין שלו שנתהפך מביש לטב. והיו מראה על בחינת הטוב והאמת שהתדבק בו', עכל"ק. וכבר נדפס בירושלים קונטרס בשם "קנאת האמת", שהביא גדולים הצווחים כנגד דברי ה"תפארת ישראל" ו"נועם המידות", איך אפשר לאמר שמשה רבינו ע"ה נולד עם מדות רעות שהרי אמרו חז"ל (מדרש רבה שמות א, כ): 'בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אורה'. אכן להנתבאר אתי שפיר, דאף כי מצינו בלידת משה רבינו ע"ה דכתיב (שמות ב, א-ב): "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי, וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֶּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים" ואמרו במדרש (שם): "ותרא אותו כי טוב הוא" וכו', בשעה שנולד משה נתמלא כל הבית כולו אורה, כתיב הכא "ותרא אותו כי טוב הוא", וכתיב התם (בראשית א) "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב", ע"כ. הנראה בזה, שבודאי האור האמור היה מאור נשמתו הגדולה, אכן גופו מצד בריאתו נטה לתאוות, והצליח משה רבינו לזכך את עצמו, עד שהגיע לדרגת איש אלקים. ומה שהאיר בלידתו, היה זה משום ההשגות העצומות שלו, אך בעצם לידתו היה טבעו רע. והקב"ה סיבב בדווקא שיוולד משה רבינו ע"ה עם טבע רע כמו שנתבאר לעיל, שעל ידי זה יהיה לו כח להפוך בבני ישראל הרע לטוב. (מבשר טוב - רבי בצלאל רבינוביץ כ"ק אדמו"ר מביאלא)