וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ (א, ט).
הנה חידוש הראשון של הבריאה היה יש מאין (ראה רמב"ן פרשת בראשית א, א ד"ה ועתה), מה שאין כן אחר כך - 'אין כל חדש תחת השמש', שיהיה חידוש גמור 'כל חדש' - יש מאין - זה אי אפשר, ואין רק - קטנות והתגדלות, היינו שאפשר שיתקטן דבר וישאר ממנו רק נקודה אחת, ואחר כך תתפשט הנקודה לְקַוִין מעלה מזרח ומערב וצפון ודרום, ואחר כך בעובי ומטה (ראה זוה"ק בראשית טו:).
ולכן בלולב דבא על החידוש, שנעשו כבריה חדשה - עיין מדרש תהלים (קב, ג), לכן ניענוע הלולב מוליך ומביא מעלה ומוריד (ראה סוכה לז:) לששה קצוות, היינו עניין החידוש, שהנקודה מתפשטת לששה קצוות.