הנה מבואר בילקוט אמור (רמז תרנג ד"ה אמור), דסכות הוא עניין גלות, שגולין מבתיהן לסוכה.
ויש לבאר העניין מה דראש השנה הוא יום הדין, וסכות הוא זמן גלות. וזה על פי המבואר בבראשית רבה (כב, יג) על הכתוב (בראשית ד, טז) 'ויצא קין מלפני ד" כו', פגע בו אדם הראשון, אמר לו, מה נעשה בדינך. אמר לו, עשיתי תשובה ונתפשרתי. ופירש שם בידי משה, דהכוונה דנגזר עליו גלות - 'נע ונד תהיה בארץ' (שם שם, יב), וגלות מכפרת עון - מחצה (סנהדרין לז:), וזהו 'עשיתי תשובה ונתפשרתי', לשון 'פשרה', דדרך פשרה הוא לפשר למחצה, עיין שם.
והנה ראש השנה הוא יום בריאת העולם (עיין ראש השנה כז.) - 'זה היום תחלת מעשיך', ומתחדש בו עניין הבריאה בכל ראש השנה (ראה פרי עץ חיים שער ראש השנה פרק א ד"ה אלא). והנה בריאת העולם היתה בזכות משה, וכמבואר בבראשית רבה (א, ד) על הכתוב (בראשית א, א) 'בראשית ברא אלקי"ם', בזכות משה שנקרא 'ראשית', שנאמר (דברים לג, כא) 'וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון'. והנה סכות הוא זכר לענני כבוד (ראה סוכה יא:), דהיו בזכות אהרן, כמבואר בש"ס תענית (ט.).
והנה בש"ס סנהדרין (ו:) איתא, רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר, אסור לבצוע כו', אלא יקוב הדין את ההר, שנאמר (דברים א, יז) 'כי המשפט לאלקי"ם הוא', וכן משה היה אומר, יקוב הדין את ההר, אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום, ומשים שלום בין אדם לחבירו. היינו, שהיה מפשר בין הבעלי דינים ומתווך ביניהם, עיין שם בתוספות (ד"ה אבל). הרי כי משה רבינו ע"ה - מדתו הדין, שהיה אומר יקוב הדין את ההר, ואהרן מדתו הפשרה.
ועל כן ראש השנה יום התחדשות הבריאה, דהבריאה היתה בזכות משה דמדתו הדין, שהיה אומר יקוב הדין את ההר, לכן הוקבע ראש השנה ליום הדין. ומה שאין כן סכות דהוא זכר לענני כבוד, דהיו בזכות אהרן דמדתו הפשרה, לכן גם כן בסכות יש בו עניין הגלות, דפועל הפשרה דמכפרת עון - מחצה, וכמו דקין על שנגזר עליו גלות קרי ליה 'פשרה' - 'עשיתי תשובה ונתפשרתי', ודו"ק.