איתא בגמרא תענית (ב:), תניא, רבי יהודה בן בתירה אומר, נאמר בשני (במדבר כט, יט) 'ונסכיהם', ונאמר בששי (שם שם, לא) 'ונסכיה', ונאמר בשביעי (שם שם, לג) 'כמשפטם', הרי מ"ם יו"ד מ"ם - הרי כאן מים, מכאן רמז לניסוך המים מן התורה.
עיין רמז לניסוך המים בערכין (יא.), בקרא ד'ירונו בגאון החליל של בית השואבה, ופירש רש"י (שם ד"ה בית), כל שמחה זו אינה אלא בשביל ניסוך המים, כדמפרש (שם:) 'ושאבתם מים בששון' (ישעיה יב, ג)". ג) בגמרא שם ילפינן מפסוק זה לעיקר שירה מן התורה. וכתב המהרש"א: "נראה לפרש, 'ישאו קולם ירונו בגאון ד" היינו שיר שעל היין של הנסכים המשמח ד', ועוד 'יצהלו מים', דהיינו בניסוך המים בחג, כדתנן ריש פרק החליל (נ.), החליל חמשה וששה - זהו כדאמרינן גבי ערבה...".