בעניין מה שכתב בפרי עץ חיים (שער חג הסוכות פרק ד ד"ה ונבאר) כל כוונת הסוכה על שתי דפנות וטפח (ראה סוכה ו:). וקשה, דכשעושין ארבע דפנות כמו שעושין הכל, האם אין הכוונה אז.
וצריך לומר, דתמיד עניין הסוכה רק בשתי דפנות וטפח מהשלישית, והשאר הוא רק הוספה, ואינה מקלקלת המכוון, כמבואר ברא"ש שלהי ראש השנה (פ"ד סימן ג) דהוספה אינו מקלקל המכוון, ועיין שב דנחמתא (אות ג פיסקא יב) א, אבל עצם עניין הסוכה תמיד הוא רק בשני דפנות וטפח מהשלישית.
ויש ראיה לזה מירושלמי סוכה (פ"א ה"א), דפריך אהך (שם) דסוכה שהיא למעלה מעשרים אמה פסולה, "אילו בית שהוא גבוה מכמה, שמא אינו חייב במעקה כו'", ומשני במסקנא, "אלא בית מגופף ואין סוכה מגופפת", ופירש בקרבן עדה (ד"ה אלא הב'), דבית יש לו ארבע דפנות, וסוכה כשירה בשתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, עיין שם היטב.
וקשה, דאם כן העושה סוכה מארבע דפנות תיתכשר אפילו ביותר מעשרים אמה גובה, וזה וודאי אינו, דאם כן לא הוה ליה לתנא ריש פרק קמא דסוכה למיסתם וכמובן. ועל כרחך כנ"ל, דתמיד עניין ומכוון הסוכה בשתי דפנות וטפח, והשאר הוא רק הוספה, ועל כן בגבוה מעשרים אמה, דאילו היה רק שתי דפנות וטפח היה פסול, וכל ההכשר רק מפאת שיש יותר, אם כן בטל מכוון ועניין הסוכה - דהוא בשתי דפנות וטפח, ועל כן פסולה לגמרי, מפני שאין בה מכוון ועניין הסוכה, דו"ק מאוד כי עמוק הוא.