בספר תניא רבתי בהלכות לולב בעניין אתרוג (סימן פה עמוד שס) כתב: ורבינו יעקב ז"ל אמר, עיקר הברכה לאחר נטילה (ראה חידושי הרא"ה ברכות יד. ד"ה ותמה), דמנהג נביאים דערבה הוא, ואי קודם נטילה, דילמא פשע וברך לבטלה, עכ"ל.
וצריך עיון מגמרא פסחים (ז:), דלא חיישינן דילמא מיקלקלא תקיעה, עיין שם. ויש ליישב, דכשעוסק במצוה לא חיישינן שמא יתקלקל, אבל כל זמן שאין המצוה מזומנת בידו, יש לחשוש שפיר דילמא פשע ולא יעשה, ונמצא שהזכיר שם שמים לבטלה, וכי היכא דאסור לומר 'לד' קרבן', רק 'קרבן לד" מהאי טעמא (ראה נדרים י.), הכי נמי יש להסמיך הברכה לקיום המצוה כל האפשר, שתהיה המצוה מזומנת לו מיד אחר הברכה, מחשש שמא לא תעלה המצוה בידו ונמצא שהזכיר שם שמים לבטלה.