בסוכה (לד:), יכול יהא אתרוג עמהן באגודה. אמרת, וכי נאמר 'פרי עץ הדר וכפת תמרים' (ויקרא כג, מ), והלא לא נאמר אלא 'כפת'.
עיין שולחן ערוך אורח חיים (סימן תרנא; ראה בית יוסף שם סעיף יב ד"ה וכתב עוד), דהכוונה דאסור להיות באגודה כו', ואם עשה כן - לא יצא ידי חובתו, עיין שם. אולם ביריאים (סימן קכד) כתב: ומניין לנו שהאתרוג אינו צריך להיות עמהם באגודה, דתניא רבי אליעזר אומר כו'. ומבואר דמפרש, דרק אין צריך להיות באגודה כו'.
וכן בדין, דכיון דלולי קרא היה צריך להיות באגודה, אי לרבי יהודה - לעכב (ראה סוכה לג.), אי לרבנן - למצוה משום 'זה קלי' וגו' (שמות טו, ב; סוכה שם), אם כן לית לן למילף מקרא רק דאין צריך, אבל לא דאסור, עיין זבחים (סו.), מאי 'לא יבדיל' (ויקרא א, יז) - אין צריך להבדיל.
ולעניין מה שדן הטורי זהב בשולחן ערוך שם (ס"ק יד), אי דווקא אגודה אסורה, או גם ביד אין להם להיות כאחד, עיין שבת (צב.) דיש לדון משם איגוד יד שמיה אגוד. ועיין עוד עניין חיבור ביד בלשון הגמרא בבא קמא (נה.), חיבר חטה ושעורה בידו כו', הרי דמה שהם יחד ביד מיקרי חיבור.
ועיין ירושלמי סוכה (פ"ג ה"ז), אילו הוי כתיב 'וכפות' יאות, לית כתיב אלא 'כפות', אפילו זה בידו אחת וזה בידו אחת, עכ"ל. ומוכח גם כן מתיבת 'אפילו' דרשאין להיות ביד אחת.