Skip to content
איחוד בלעטל - צעהלים

הלכות נחוצות לחג הסוכות

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

שאלה: האם מותר לקנות אתרוג ממעות מעשר.

תשובה: מבואר בפוסקים (נחלת שבעה סימן ח אות ז, מהסו"ת רב פעלים חלק ב אורח חיים סימן סד, שו"ת מהרי"א אורח חיים סימן מ, ועוד) דאין ליקח האתרוג ממעות מעשר, דהוי דבר שבחובה, ודבר שבחובה אינה בא אלא מן החולין.

ולענין ההידור יותר משליש מובא בשו"ת בצל החכמה (חלק ד סימן קסד) שמותר לקנות ממעות מעשר.

שאלה: אברך צעיר שאביו או חותנו קונה לו האתרוג ולולב במתנה מהו אם צריך ליטול מעות מעשר מהאתרוג ולולב שלו.

תשובה: שאלה זו נוגע גם בשאר דברים כגון אברכים צעירים שלומדים בכולל ואביו או חותנו משלם עבורו שכירות הדירה (רענט) או שקונה לו שאר מתנות אם צריך להפריש מהמעות או המתנה מעשר, ושמעתי מהרה"ג ר' יחיאל מיכל שטיינמעץ שליט"א (דומ"ץ סקוירא בארא פארק יצ"ו) שדבר זה במחלוקת אחרונים שנוי, וביו"ד אגרות משה מבואר דכיון דהאב נותן לו דבר מיוחד ואפילו האב נותן לו מעות לקנות אתרוג ועושה אותו שליח לקנות האתרוג במעות האב דאי"צ להפריש מעשר, ובפרט בני הכולל שעפ"י הם בחזקת עניים, ויש כמה פוסקים המקילין.

שאלה: במי שיש לו סכך קלושים כגון קיינעס וכדומה מהו להקשיר הסכך להסוכה בחבל כדי שלא ישא אותו הרוח משם.

תשובה: אסור לקשור הסכך בחבל אצל הסוכה, דחבל הוא דבר המקבל טומאה, והוי מעמיד בדבר המקבל טומאה, שהוא פסול, אולם החבל של הסכך עצמו מותר לקשור, שהרי החבל הוא חלק מהסכך שאינו מקבל טומאה.

שאלה: בהקדם מה שנפסק בפוסקים שאסור לישב בסוכה תחת עץ רחב ד' טפחים או להר"ן ג' טפחים דהוא סכך פסול שפוסל בג' או ד' טפחים, ודבר שכיח הוא שה"לעקטער" רוחב ד' טפחים או יותר מהו לישב תחתיו דודאי שה"לעקטער" הוי סכך פסול, דאסור לסכך בו.

תשובה: שאלה זו מובא בשו"ת חלקת יעקב ובשארי האחרונים, ומסקינן דלעקטער אף על גב דהוי ליה סכך פסול ואסור לישב תחתיו, מכל מקום אינו בגדר סכך פסול אלא נחשב כנוי סוכה שאין לך נוי סוכה יותר מזה שהרי מאיר את כל הסוכה, ונוי סוכה אפילו הוא רוחב יותר מד' טפחים מותר לישב תחתיו.

שאלה: קסמי הסכך נושרים לתוך סוכתו, או הנוי סוכה נופלים על שלחנו ביו"ט דאסור לטלטלן בידים דהוי ליה מוקצה מחמת מצוה ואי אפשר לאכול כך מהו אם מותר לטלטלן בידים וליטלן משם.

תשובה: מותר לטלטל את המוקצה ולהסירן דמשום אוכל נפש ביו"ט מותר לטלטל המוקצה, אולם אם אפשר להסירן על ידי טילטל מן הצד כגון לנער הטבלה טישטו"ך וכדומה יעשה כן ולא יטלטל בידים.

אם קסמי הסכך נושרים הרבה על השלחן, אם נמאס מהם, מותר לטלטלו כדי להסירן מידי דהוי אגרף של רעי (רמ"א סימן תרלח סעי' ב, מ"ב סקכ"ד, בה"ל ד"ה וביו"ט, מ"ב ריש סימן שח).

שאלה חול המועד סוכות מהו אם צריך לקבוע טעלעפאן בסוכה (כגון ליתן "קארלדעס פאון") משום תשבו כעין תדורו.

תשובה: בפוסקים יש מחלוקת מהו מצות עשה של בסוכות תשבו אם החיוב אינו חל עליו אא"כ רוצה לאכול ואז צריך לילך להסוכה אבל אם אינו רעב אין עליו חיוב סוכה, או דלמא בכל שעה ובכל רגע יש עליו חיוב לישב בסוכה ואם ייצא מהסוכה בלי סיבה הוגנת עובר על מ"ע של בסוכות תשבו שבעת ימים, וברוב פוסקים נפסק דהחיוב הוא בכל עת ובכל שעה שיש לו פנאי, ע"כ צריך ליתן שם הטעלעפאן כדי שאם יקראו אותו לא יצטרך לייצא מהסוכה.

שאלה: יש לו בסוכתו קערות לאחר אכילה מהו לברך ברכת לישב בסוכה.

תשובה: אין להכניס כלי אכילה, כגון קערות אחר אכילה וקדירות אף קודם אכילה, בתוך הסוכה, ולכתחלה מן הנכון להחמיר דבשעה שיש בתוכה שלא לברך לישב בסוכה דלחד דעה פסול אז הסוכה מדרבנן, (שו"ע סי' תרט, מ"ב סק"ה, שעה"צ סקי"ג).

שאלה: מהו לישן יחידי בסוכה.

תשובה: כתוב בדע"ת ובכף החיים בשם הגר"א דמותר לישן יחידי משום ד"שומר מצוה לא ידע דבר רע", ובנימוקי הגרי"ב (על הרמב"ם פרק יב מהל' רוצח שמירת הנפש הלכה ד) כתוב דגם בסוכה אין לישן יחידי משום "תשבו כעין תדורו" וכיון דבבית אין לישן יחידי אין לישן יחידי בסוכה (דע"ת סימן תרלט סעיף א, כף החיים שם אות יג).

שאלה: אם נשארו מים על גבי השלא"ק כשפסקו הגשמים.

תשובה: אם הוא באופן שכשיפתחו השלא"ק יהיו המים שעליו יורדים על הארץ מתחתיו שיש שם אבן מרוצף או פלעסטי"ק מותר לפתוח השלא"ק, אף אם המים הנשפכים יורדים משם מיד להקרקע, ג"כ יש צדדי היתר אם לא ניחא ליה ולא שמח בהם (עי' באריכות ספר סוכת שלם ס' כב).

שאלה: מהו אם צריך להיות ה"שלאק" פתוח במשך ימי הסוכות.

תשובה: נכון יהיה השלא"ק פתוח בתחילת כניסת יו"ט וגם ביו"ט עצמו, אם אין הימים מעוננים בענין שקרוב הדבר שירדו גשמים עתה, (מטה אפרים סימן תרכה סקכ"ט, ועיין אלף למטה שם הטעם).

שאלה: בשנה זו שחל יו"ט ראשון בשבת אם שכח לומר ותודעינו מהו אם צריך לחזור לראש התפלה.

תשובה: אם כבר אמר ברוך אתה ה', אינו חוזר (סימן תצא מ"ב סק"ד, סי' רצט בה"ל ד"ה ואם טעה), אולם אם שכח לומר ותודעינו וגם שכח וטעם עד שלא הבדיל על הכוס חוזר ומתפלל תפלת שמו"ע (סי' רצד ביאור הלכה שם).

שאלה: עוד בכשנה זו שחל להיות בשבת אם התפלל וטעה וחתם בשל יו"ט לבדו שכח לחתום בשל שבתמהו אם צריך לחזור לראש.

תשובה: אם בתוך הברכה הזכיר של שבת אע"ג שלא חתם בו אינו חוזר (ש"ע הרב סי' תפז ס"ג) ואם נזכר בתוך כדי דיבור יחזור ויאמר מקדש השבת וישראל והזמנים, שהרי יש דעה שלא יצא יד"ח, והטעם שאינו חוזר הוא משום ספק ברכות להקל כמו"ש שם בש"ע הרב, ולא יועיל במה שיוסף רק שבת, שהרי שבת צריך להזכיר קודם ישראל, (ועי' מחצית השקל שם סק"ג) ואם בתוך הברכה לא הזכיר של שבת אזי אף אם חתם בשניהם חוזר לראש (מ"ב סי' תפז סקיג) ועיי"ש שמסתפק בדין אם מה שהזכיר של שבת בתוך הברכה רק סמוך לחתימה דהיינו בהשאינו אם חוזר.

More in this printout

View the whole printout