ברשות כ"ק אדמו"ר שליט"א. באמת לא התכוננתי לדבר, אבל רבו עלי חבירי לעלות לדוכן.
ראשית דבר אתן שבח והודאה להשי"ת, על הזכות הגדולה שיש לנו להתקבץ למעמד חשוב כזה, שמתחילין לכתוב ספר תורה שהיא המצוה האחרונה מתרי"ג מצות התורה, ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וגו'. ובנוסף לזה יש אחדות גמור בכל הציבור לקיים המצוה בשותפות, והיא הזדמנות נדירה לקיים מצוה זו בחבורה.
ובכן נברך את ה' שנתן לנו סייעתא דשמיא להגיע לזה, וב"ה יש כאן אברכים חשובים שבוער בלבם התקשרות גדול אל הרב שליט"א, והאהבה ממלא לבותיהם על כל גדותיה ומשתפכת לחוץ ורוצים המה להתאחד ולעשות אות של הכרת הטוב לכבוד הרב שליט"א, שכידוע כל בני הקהילה מונחין על לב הרב והוא דואג למען הכלל וגם למען כל יחיד ויחיד, ברוחניות ובגשמיות, וכולם מרגישים זאת ורוצים להכיר את הטוב.
על פי רוב מכירין את הטוב על ידי פעולות גשמיות, וגם זה חשוב ומרוצה עד מאד, אבל במה שלפנינו רוצין אנו לכבד את הרב שליט"א ולהראות אותות אהבה וחיבה נגדו בפעולות רוחניות, על ידי שנחבר תורה עם תורה.
בעוה"ר בימינו אלה אין מקדש ולא כהן, וחסרים מאתנו כמה וכמה חלקי הקדושה, והדבר הכי קדוש שעדיין יש בתוכינו היא הספר תורה, שקדושת ס"ת בימינו הוא ממש שוה לקדושת ס"ת של זמן מתן תורתינו. מתאספים אנו להוסיף ולהרבות בקדושה גדולה זו ולכתוב עוד ספר תורה בעולם, וכל אחד רוצה להיות לו קשר הן עם עצם מצות כתיבת ספר תורה והן עם הכרת הטוב והאהבה מול רבינו שליט"א, וכולנו מתפללים שהסגולות שיש בזה כמ"ש אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד, יגינו על הרב שליט"א והרבנית תליט"א שיהיו בריאים ושלמים.
יכולני להעיד שיש בענין זה פנימיות גדול וערנסטקיי"ט הרבה, והוכחתי לדעת כן במשך כל הזמן שהנני מלוה את הענין, וב"ה שיש לנו סייעתא דשמיא מרובה, וזכינו למצוא סופר מהיר שהוא יר"ש מרבים, והמקום יהא בעזרו שיוכל לגמור את הדבר בכי טוב.
איתא בערוגת הבשם שבכתיבת ספר תורה אין עושין עסק גדול מן הדיו ומן הקנה וכו', אלא מן הסופר שכותב הס"ת, ויש בזה לימוד גדול, שאמרו ז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול לו, ובלעדי סייעתא דשמיא אי אפשר להרים ידו ורגלו בשום דבר, וזהו שאמר דוד המלך ע"ה "לשוני עט סופר"