בתפלות שמונ"ע של ימי החג, אנו מבקשים מהשי"ת 'והשיאנו ה' אלקינו את ברכת מועדיך לחיים ולשמחה ולשלום, כאשר רצית ואמרת לברכנו', שהרי זהו רצון השי"ת כביכול להשפיע טובה לישראל, כמו שנאמר (דברים ו, כד) "ויצונו ה' לעשות וגו' לטוב לנו כל הימים לחיותינו כהיום הזה". ויש כמה פירושים בתיבת 'והשיאנו', אשר ראוי לכוונם בעת התפלה. האבודרהם ועוד ראשונים פירשו שהוא מלשון דורון ומתנה, כמו 'וישא משאת מאת פניו' (בראשית מג, לד) וכן 'ויתן משאת כיד המלך' (אסתר ג, יק) שהשי"ת נותן מתנות בחג הסוכות, וע"ז מבקשים והשיאנו ה' אלקינו את ברכת מועדך', שתשלח לנו דורון את המתנות של היו"ט. ולפ"ד י"ל שע"ז ממשיכים ומפרטים 'כאשר רצית ואמרת לברכינו', והכוונה למה שנאמר (דברים טז, טו) ושמחת בחגך והיית אך שמח', וכמו שפירש"י לפי פשוטו, שאין זה לשון צווי אלא לשון הבטחה, שמי שיהיה שמח בחג הסוכות, יקבל השפעות של שמחה למשך כל השנה.
ועוד כתב האבודרהם פירוש נוסף 'והשיאנו' מלשון 'משא בני קהת' (במדבר ד, טו) שתטעין עלינו את המשא, כי קשה לנו להרים אותם, שאנו מבקשים שהשי"ת ישא יחד עמנו את ההשפעות טובות, הרי אתה נותן לנו כל כך הרבה טובה, ולדאבון לב אין לנו מספיק כלים בעבור זה, ואיתא בגמ' (סוכה לד, ל) 'גמירי דטעונא דמדלי איניש לכתפיה תילתא דטעוניה', שכאשר האדם נושא משא בעצמו ואין אחר מסייעו הוא יכול לישא רק שליש משאוי ממה שנושא כשאחר מסייע בידו ומטעינו. ועל כן אנו מבקשים מהשי"ת 'והשיאנו' שיעזור בידינו לישא את כל ההשפעות הטובות, ויתן לנו את הכלים להחזיק את הברכה, בגשמיות וברוחניות, כי אם הוא יעזור לנו להחזיק את הברכה, אזי נוכל להחזיק ברכה עד אין סוף, ולא רק שני שליש יותר, אלא ברכה עד בלי די.
ועוד פירש האבודרהם באופן נוסף שהוא מלשון 'ונשיא בעמך' (שמות כב, כז) כלומר רוממתנו וגדלתנו. ואנו מבקשים מאת השי"ת אנא תרומם אותנו, שיהיה לנו רוממות וגדולה בגשמיות וברוחניות גם יחד. ועוד הביא פירוש נוסף, שהוא מלשון כיצד משיאין משואות (ל"ס כב, 3) כלומר האר פנינו ועינינו. והכוונה שיבער בנו אש קודש של קדושת המועדים וכל העבודות של המועדים, וכמ"ש בתפלה קודם התפלה להרה"ק הרר"א זי"ע, ותטע אהבת ויראתך בלבנו תמיד בלי הפסק בכל עת ובכל זמן, בלכתנו ובשבתנו ובשכבנו ובקומנו תבער תמיד רוח קדשך בקרבנו, 'מאך אונז ברענענ'דיג, זאל ממשיך זיין ברכת מועדיך.
ויש עוד ביאור לתיבת 'והשיאנו' שכ' התפארת שלמה (עניני סמיני עכלת) שהוא לשון נישואין, שתהא הקדושה שורה עמנו ולא תפסק כמו קדושי אשה, וכדאי' בגמ' (נדרים כט, ל) האומר לאשה היום את אשתי ולמחר אי את אשתי, דקדושת הגוף לא פקעה בכדי. וי"ל עוד בחי' בזה שהתפלה היא שכבר נזכה ליום חתונותו וליום שמחת לבו, שיקויים בנו הפסוק "ישיש עליך אלקיך כמשוש חתן על כלה". ויה"ר שנזכה בקרוב ממש לשמחת הנשואין הגדולה ולחדר יחוד הגדול בבנין ביהמ"ק, ושם נזכה כולנו יחד לעלות לרגל בשמחה ובטוב לבב במהרה בימינו אכי"ר.