בפסוק (לכריס טז, טו) ושמחת בחגך והיית אך שמח', פירש רש"י לפי פשוטו, שאין זה לשון צווי אלא לשון הבטחה, שמי שיהיה שמח בחג הסוכות, יקבל השפעות של שמחה למשך כל השנה. ואמנם הגר"א פירש שמ"ש 'והיית אך שמח' הוא ציווי. ומובא בשם הגר"א שאמר שמצוות שמחה בחג הסוכות היא המצוה שקשה לקיימה יותר משאר המצוות, כי צריך להיות 'אך שמח' במשך כל שמונת ימי החג לילה ויום, בלי שום הפסק רגע וללא שום היפך של שמחה, ולא יעלה על לבו במשך כל ימי החג שום מחשבה והרהור של צער ודאגה ויגון. אבל עמא דבר כפי שהעולם נוקטים הוא שבכל פעולה של שמחה שעושים בחג הסוכות מקיימים את המצוות עשה של 'ושמחת בחגך', בבשר וביין ובכל דבר שגורם שמחה, נשים בראוי להם וקטנים בראוי להם, וכל פעולה שעושים מקיימים את המצוה. ומה שנאמר 'והיית אך שמח' הוא הבטחה מן השמים, שבזכות מצוה זו זוכים להשפעות של שמחה למשך כל ימות השנה וכדפירש רש"י.
ולכן רק חג הסוכות הוא החג היחידי שאנו מזכירים בכל יום ויום במשך כל ימות השנה. שאומרים בתפלה 'ופרוס עלינו סוכת שלומך', כי ההתפשטות של חג הסוכות מתפשט לכל השנה, ועל זה אנו מבקשים מאת השי"ת שנזכה להשפעות הטובות של חג הסוכות, ולשמירה עליונה בגשמיות וברוחניות. וגם בשבת קודש אנו מזכירים את חג הסוכות, ואף מרחיבים יותר את הבקשה ואומרים, 'ופרוס עלינו סוכת רחמים וחיים ושלום'.
וכעת בחג הסוכות אנו יושבים בפועל בסוכת רחמים וחיים ושלום, וזה מתפשט בהתפשטות נפלאה לכל ימות השנה. ולכן נחוץ מאוד להתעורר ולנצל את החג בכל אופן שאפשר, ולקיים כראוי את המצוה ושמחת בחגך' בכל אופן ובכל ענין של שמחה, וזה משפיע השפעות טובות ונפלאות למשך כל השנה. ולכן נקרא חג הסוכות בשם 'חג האסיף', כי בחג זה אנו אוספים את כל השפעות שבאים בכל השנה, והכל נאסף כעת בזמן הזה.