עיין ספר ביאור מלות הגיון להרמב"ם (שער ב), דחושב ׁשָ ם מחייב כללי ומחייב חלקיי, ושולל כללי ושולל חלקיי. ועיין שם דחשב לשון "אין כל" בין לשונות שהם שולל חלקיי, ולדמיון, יתכן לומר 'אין כל חי מְ דַ ּבֵ ר', והכוונה שלא כל נושא החי יש לו נְ ׂשּוא הדיבור, רק יש חלק הנושא הזה - והם הבעלי חיים - שאין להם נשוא הדיבור. אבל לא יתכן לומר 'אין כל צומח מדבר', דמשמע דיש מקצת צומח מדבר, והרי אין שום צומח מדבר, עיין שם היטב בביאור מלות הגיון.
והנה ראיתי נוסחאות בנוסח התפלה דיום הכיפורים (סדר הוידוי) - 'אין כל דבר נעלם ממך', דיש נוסחאות 'אין דבר נעלם ממך' (ראה סדר רב עמרם גאון סדר יום הכיפורים). ולא ראיתי מביאים דברי הרמב"ם הנ"ל, ולכאורה נוסחא השניה הנ"ל היא הצודקת לפי דברי הרמב"ם הנ"ל, ד'אין כל' הרי הוא שולל חלקיי, ומורה חלילה דיש מקצת דברים נעלמים כו'. ועיין בסוגיין (ג.) פלוגתא אי 'כל בכור' (שמות יג, ב) כוליה בכור משמע, או כל דהוא בכור משמע, עיין שם. ואם כן למאן דאמר 'כל דהו', יש לומר גם כן כוונת 'אין כל דבר' כו', דאין אפילו כל דהו של דבר נעלם, רק הכל גלוי לפניו יתברך, וק"ל.