Skip to content
יחידתי

להמשיך האור בקרבנו

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

עבודת ארבעה מינים היא לקחת את הקשר עם השי"ת שזכינו לקבל באופן מקיף בסוכה, ולהכניסו לתוכנו. להתחבר עם זה. כי בסוכה זה למעלה מהשגה, היינו שאנו מחוברים לזה בדרך 'אמונה', שהיא אמנם התחברות עמוקה מאוד וגבוהה מן ההשגה, אך התכלית היא שהקשר עם השי"ת יהפוך לחלק מאיתנו, לחלק מההשגה, לחלק מהחיים.

והנה ארבעה מינים מגלים אור השי"ת. וכמבואר בספה"ק טעמים רבים: א. שהם כנגד ארבע אותיות שם הוי"ה. ב. מבואר בקדמונים שכל עשב ועשב יש לו שר למעלה שממונה אליו, ואילו על ארבעה מינים אלו השי"ת עצמו משפיע להם. ג. מבואר בסידור התניא שבארבעה מינים אלו ניכרת האחדות, הלולב מחבר כל שתי עלים לאחת, ובהדס שילוש העלים יוצא מאחד, והאתרוג דר משנה לשנה, הרי שהוא נשלם על ידי כל עונות השנה ומאחד את כל התקופות, והערבה נקראת אחוונא מלשון אחדות. ד. כן אנו מנענעים עם ז' חלקים (לולב, אתרוג, ג' הדסים, ב' ערבות), שמכוונים כנגד שבע הספירות. ועוד רמזים.

על כל פנים נמצא שארבעה מינים הם התגלות אור השי"ת בתוככי העולם, במדרגת הצומח, בעולם העשיה, ולכן בהם ממשיכים אלינו את אור השי"ת אל תוככי ההשגה. מה שהמלכנו את השי"ת והתחדש הקשר בינינו בראש השנה ויום הכיפורים ומקיף אותנו בסוכה – אנו ממשיכים לתוכנו בארבעה מינים. כי מהות הקשר היא להשיג אחדותו יתברך ולחיות עמו.

וענין הנענועים וההולכה וההובאה – הוא אכן כדי להמשיך את אורו יתברך אשר למעלה מכל השגה, אלינו לתוך ההשגה.

כי הנה ההולכה היא לכל קצוות העולם, והיינו משום שהשי"ת מקומו של עולם, והוא באמת שורש ואמיתת כל הנבראים, וכולם בטלים אליו. לכן אנו מוליכים את המינים – שכאמור מגלים את אחדות השי"ת – לכל צד, להכריז שבאמת אין עוד מלבדו וכולא קמיה כלא חשיב. ולאחר מכן אנו מביאים את המינים שוב אלינו – כדי להמשיך אלינו אור זה, לתוך החיים, אל הלב, לנקודת הלב, לאמר: אף כי אמנם שמצדו כלא חשיב, הרי השי"ת רוצה שחיים אלו יבטאו דווקא את אורו יתברך, על ידי פנימיות לבו של יהודי החבוקה בו יתברך (ההולכה היא 'יחודא עילאה' ו'סובב כל עלמין' – איך מצדו יתברך הכל בטל ונכלל וכלא חשיב, וההובאה היא 'יחודא תתאה' ו'ממלא כל עלמין' – איך אורו יתברך מתבטא דווקא על ידי התחתונים – נשמות ישראל). וכן הוא ענין "הודו לה'" - ההכרה בהשי"ת, וענין "אנא ה'" – ההמשכה אלינו.

ולכן ארבעה מינים רומזים לקומת האדם. אתרוג רומז ללב, לולב לשדרה, עינים להדסים, ערבה לפה. והם המה כל קומת האדם, כי השדרה ממשיכה מהמח ועד למטה, והשפתיים והעינים מוציאות ומכניסות. כי כאמור בארבעה מינים הרי הוא מביא את עצמו להיות דבוק בהשי"ת. כי בסוכה, השי"ת מכניס אותו לתוך אורו יתברך ומחבק אותו, אך בלולב, הרי הוא כביכול אוחז בו יתברך, היינו שהוא מביא את עצמו להידבק בו. במילים אחרות: בסוכה מתבטאת האהבה שהשי"ת אוהב אותנו, ובלולב, מתבטאת התוצאה של האהבה על ידינו. איך שאנו מוסרים את עצמנו להשי"ת כתוצאה מאהבתו.

More in this printout

View the whole printout