Skip to content
יחידתי

ראשון לחשבון זכיות

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

רגילים לחשוב ש'תשובה מאהבה' היא מדרגה נשגבת שרק צדיקים זוכים לה... ב'קדושת לוי' מתבאר במפורש שלא כן! היא בהישג יד ממש

הם הכירו דרך עסקיהם, ר' חיים פינחס ור' מאיר. עיסקת נדל"ן ענקית ששני הנגידים היו מעורבים בה, גרמה להם להיפגש מדי כמה ימים וללבן את כל מה שקשור לעיסקה. הם ישבו שעות ארוכות ביחד, עברו על תוכניות, רישיונות, מסמכים, ואלפי נתונים כלכליים שונים. הם דיברו המון, ותוך כדי זלגה השיחה לכל מיני מקומות. הם שמו לב שהם מבינים את עצמם ממש מצוין. יש להם שיחה משותפת נפלאה, וידידות של ממש נרקמה ביניהם. עברה תקופה, העיסקה נחתמה לשביעות רצון כל הצדדים, ועתה כבר אפשר היה להיפרד לשלום. אבל השנים ממש לא רצו. "אולי קובעים חברותא?", הציע ר' מאיר. "בשבילי העיסקה הזאת החלק השולי של הסיפור. מה שבעיקר שימח אותי זה שפגשתי אותך, ועכשיו אני רוצה להמשיך את הידידות".

בחג הסוכות הקב"ה מתחיל לספור את העוונות שלנו, לא לגנאי, אלא לשבח! "ראשון לחשבון עוונות" - כי הם מתהפכים למצוות! צריכים לדעת את המספר והחשבון של כל החטאים והעוונות והפשעים - כי הם נהיים מליצי יושר על ישראל! "וזהו פירוש 'ראשון' - הוא שנקרא החג הזה 'ראשון', כי לו משפט להקרא 'ראשון', על שיש בו מעלות 'חשבון העונות', ואזי הוא משפיע לנו טובה וברכה כאשר רצונו יתברך להשפיע תמיד, כי יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה כו'", הקב"ה מחפש איך להשפיע לנו, ובחג הזה יש לו 'חשבון עוונות' אדיר שהפך למצוות, ויש לו הרבה מליצי יושר כדי להשפיע לנו! ומכאן מעלתו המיוחדת של היום, שיש בו את מעלת 'חשבון העוונות'!

הקב"ה סופר את העוונות

ה'קדושת לוי' (וילך) כותב ביאור מאיר ונפלא ב"ראשון לחשבון עוונות", שנותן לנו מבט מאיר על כללות מהות ימי חג הסוכות. "והנראה, כי באמת נכון הדבר שבימים האלו מראש השנה עד יום הכפורים כל איש ואיש בודאי עיניו פקוחות על כל דרכיו לשוב אל ה' איש לפי שכלו יהולל, ולפי מדריגתו מפחד ה' ומהדר גאונו בקומו לשפוט הארץ, כי קרוב יום ה' ומי יכול להצטדק בדין, ומי הגבר אשר לא ירא ואיזהו נפש אשר לא תעונה, כי יבא להיות נשפט לפני שופט כל הארץ על כל מעשיו, הלא החרד על דבר ה' יעשה במרום הר שכלו לתקן את אשר עוות - והתשובה נקרא 'תשובה מיראה'". בחודש אלול ועשרת ימי תשובה כל יהודי מתקרב להשי"ת, אבל עדיין מרחף כאן האיום של עתיד השנה החדשה, סוף כל סוף יש כאן פחד הדין, ו'אין ברירה', 'מוכרחים' להתקרב להשי"ת. זוהי תשובה מיראה.

תשובה מאהבה בהישג יד

כל התשובה שעשינו בעשרת ימי תשובה, מקבלת עכשיו עומק חדש. בעשרת ימי תשובה מרחף פחד הדין, ולכן גם כאשר מתקרבים להשי"ת, עדיין יש כאן 'תשובה מיראה'. כי סוף כל סוף כל אחד רוצה שתהיה שנה טובה ומתוקה, ויש כאן איזושהי 'עיסקה' באוויר. אנחנו 'מרוויחים' על התשובה... אבל בחג הסוכות, לאחר שכבר נחתמנו לטובה, ואין כאן שום רווח צדדי באופק, אנחנו ממשיכים להתקרב ולהתדבק בהשי"ת פשוט כי הוא אבינו ומלכנו, צור לבבנו, ואנחנו רוצים לשמוח איתו, ולרקוד "ישמח ישראל בעושיו" אז התשובה הופכת להיות 'תשובה מאהבה', עד כדי כך שביום הזה הקב"ה מתחיל לספור ולמנות כמה שיותר עבירות של ישראל, כי הוא עושה מהן זכיות! וגם אם בעשרת ימי תשובה התקרבנו להשי"ת רק כי רצינו שנה טובה ומתוקה, אזי בימים הללו נתגלתה הנשמה ופתאום התחלנו להרגיש שאנחנו רוצים את הידידות גם ללא הרווחים. אנחנו רוצים פשוט להיות קרובים להשי"ת. וזהו עוצם הקדושה של חג הסוכות, אהבה טהורה ואורגינלית להשי"ת. אין לנו חשבונות צדדיים, אנחנו פשוט אוהבים את השי"ת יען אנו דבוקים ומאוחדים בו.

לעומת זאת אחרי עשרת ימי תשובה, כאשר השנה כבר נחתמה לטובה ופחד הדין כבר אינו מרחף, ועם כל זה יהודי ממשיך להתקרב להשי"ת פשוט כי רוצה להתקרב, זה כבר מבטא אהבה בטהרתה. "ואחר יום הכפורים כשעוסקין במצות סוכה ולולב וד' מינים, וצדקה כיד ה' הטובה בנדבה וחובה, לעבוד את עבודת ה' בשמחה וטוב לב, אזי התשובה הזאת 'תשובה מאהבה'". נמצא אפוא שבחג הסוכות התשובה הרבה יותר עמוקה, וה'זדונות' נהפכו לזכיות, וכיצד? על ידי שיהודי רוצה להתקרב להשי"ת בלי רווח נוסף! "וידוע מאמר חכמינו ז"ל שעל ידי תשובה מיראה הזדונות נהפכו לשגגות, ועל ידי תשובה מאהבה הזדונות נהפכו לזכיות כאשר איתא שם. והקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו הרוצה בתקנות השבים לפניו באמת ובאהבה כאמור, ולא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מחטאיו וחיה, על כן בחג הזה שאנו באים לחסות בצל שדי על ידי מצות ומעשים טובים מאהבת השם יתברך, אז מונה העונות לידע כמה מצות יהיה חילוף העונות, מה שאין כן עד סוכות דהוא מיראה, אזי לא ימנה כלל, שעדיין שגגות. אמנם בסוכות שאז הוא מאהבת השם, אז השם יתברך מונה וסופר העונות כדי שיתהפכו לזכיות ויהיו מליצים טובים על ישראל".

זאת אומרת, ש'תשובה מאהבה' היא ממש לא בשמים. זוהי פשוט תשובה רגילה וטהורה, שמגיעה ממקום טהור שיהודי רוצה להיות קרוב ודבוק לאביו שבשמים, בלי להרוויח משהו - זוהי תשובה מאהבה! כל יהודי כששב בתשובה, זה מגיע בדרך כלל ממקום שהוא רוצה להיות קרוב להשי"ת, והוא יודע שהעבירות מרחיקות אותו מהשי"ת - זוהי כבר תשובה מאהבה! כשאדם רוצה את השי"ת לא כי הוא צריך להרוויח ממנו, סתם כי הוא רוצה אותו - זוהי תשובה מאהבה! היא בהישג יד ממש!

More in this printout

View the whole printout