Skip to content
יחידתי

צל הסוכה - שמירה על השפע האלוקי

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

סוד קדושת הסוכה, זכר לענני הכבוד ששמרו את כלל ישראל מכל שרף נחש ועקרב בדרכם להכניס את קדושתו ית' בארץ ישראל, אשר סוכה זו תהיה לצל יומם ולמחסה ומסתור מכל הקליפות, שעל ידה אנו מקבלים שמירה עליונה שהשפע והחיות האלוקי שקיבלנו בימים הנוראים ייכנס רק בקדושה, ששבעים האומות יהיו מתמעטים והולכים, ורק אנו נבא אל הייחוד השלם 'איהי ומלכא בלחודוהי' ללא כל יניקה לכוחות החיצונים. ולכן מצינו שהקפידו צדיקים ביותר שלא ייכנס גוי לסוכה, וכדאיתא בזוה

ק שרק מאן דהוא משורשא וגזעא דישראל יתבו בסוכה.

להיות מדרי מעלה

ופנימיות ענין השמירה של הסוכה מבואר בספה"ק, כי הנה בישיבתנו בסוכה אנו זוכים למדרגה של אדם הראשון קודם החטא שהיה דר בבית ובעליה כאחד, בעולם התחתון ובעולם העליון גם יחד, וזה סוד הקדושה שהסוכה משפיעה בנו, שעל ידה כל השפע הרוחני והגשמי שלנו יהיה מחובר וקשור אל השורש, ונחיה את אלקותו ית' גם בכל העניינים הגשמיים התחתונים שלנו, וימלא כבודו את כל הארץ. והביאור בזה כי הנה הסכך הוא בסוד ספי' הכתר, והנה מבשרי אחזה שאין בגוף איבר כנגד ספירת ה'כתר', (והגולגולת הוא רק הארה בעלמא מהכתר, ולא ספירת הכתר עצמו), והטעם בזה כי ה'כתר' אינו חלק מקומת מדרגת האדם עצמו, אלא הוא בעצם חלק מהעולם העליון שלמעלה ממנו המקיף את האדם מלמעלה. ואיתא בספה"ק שעל זה אמרו חז"ל 'אדם אית ליה מזלא', ופרש"י שיש לו מלאך המשמר אותו, כי הנה המלאכים הם מעולם העליון, ומצד ספירת הכתר נמצא עם האדם עצמו ג"כ בחינת מלאך, כי מצד ספירת הכתר יש לנו שייכות גם לעולם העליון עולם המלאכים. ומעתה הסכך שהוא בסוד ספירת הכתר הוא עצם מעצמיו של העולם העליון, וכאשר אנו יושבים ודרים בצילו הרי אנו דרים בין העליונים, ודרי מעלה שהם האושפיזין עילאין קדישין דרים איתנו. והנה ידוע ש'עולם חסד יבנה', שהעולם מתחיל מספי' החסד, (וכל י' הספירות שלנו נכללים בז' המידות שמחסד ולמטה), וספירת הבינה הוא סוד עולם הבא הוא העולם שלמעלה מאתנו, שמשם הוא כתר דידן, הוא הכתר של עולם התחתון. בו, אבל כאשר אנו ג"כ מדרי מעלה שוב יש לנו כלים לקבל את אור הגנוז, עד בלתי חשש שיתקלקל ויצא אל הקלי' ח"ו. ופגע רע, ומהאי טעמא הסכך צריך לבוא מדבר שאינו מקבל טומאה כי בעולם הבא אין לכוחות הטומאה שום שליטה, ולכן בו צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, בלתי חשש ליניקת הקליפות. ועיקר השמירה של הסוכה הוא, כי כאשר אנו דרי עוה"ז יושבים בצל הסוכה הרי אנו מקשרים את העוה"ז בעוה"ב ואנו בבחינת דרי מטה ודרי מעלה כאחד, וכאדם הראשון שהיה דר בבית ובעליה כאחד. והנה מזה נמשך לנו השמירה על גילוי אור הגנוז, כי הנה יש לדייק בלשונם 'ראה שאין העולם כדאי' שדווקא בני העולם אינם כדאי לאורו, כי הארת אור הגנוז הוא שהשי"ת מטעים לתחתונים מאור העליון, והנה שם למעלה שהוא עצם מדרגתם יש להם כלים לקבל באופן נכון את האור כי טוב, ורק לנו דרי מטה אין הכלים לכך ויכולים לקלקל במלכות, כנ"ל שמלכות של עולם העליון היא הכתר של עולם התחתון. בו, אבל כאשר אנו ג"כ מדרי מעלה שוב יש לנו כלים לקבל את אור הגנוז, עד בלתי חשש שיתקלקל ויצא אל הקלי' ח"ו.

גשמיות מחוברת

וזה גם הענין ש'סכך' בגימ' מאה ורומז לסוד המאה ברכות, (כדאיתא מהאריז"ל) כי זה עצמו העניין שייסדו לנו את עבודת הברכות, שהוא לשמור על השפע האלקי, ולחיות את כל פרטי העולם הגשמי בחיבור עם השורש העליון. וכדברי חז"ל ש'האוכל בלא ברכה כאילו גוזל אביו (זה הקב"ה) ואמו (זה כנסת ישראל)', דהיינו כי הוא מנתק את ענייני העולם הגשמי מהשורש העליון. שזה במיוחד בענייני גשמיות שאדם עלול יותר להתגשם ולשכוח שהם חיות אלקית, אך אפילו במצוות תיקנו לנו חז"ל את ברכת המצוות, כדי לישמר גם בהם מכל יניקה, גם באופן דק מן הדק, שהאדם מכוין ליהנות מהשפע של המצוה לצורך עצמו, אך על ידי הברכה הוא מחבר את השפע אל השורש.

More in this printout

View the whole printout