כתב הרא"ש (יומס פ"ס סי' יט) בשם רב האי גאון שכאשר הכהן גדול היה מתודה ביום הכיפורים היה אומר את השם המפורש היינו שם מ"ב, והוא מוסיף שהשם הק' הזה עדיין מצוי בישיבה בקבלה וידוע לחכמים, עי"ש. ובישמח משה (פ' כככיס) הביא בשם האר"י הקדוש, במ"ש והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים את השם הנכבד והנורא שהוא יוצא מפי כה"ג, שהכהן גדול לא אמר את השם הק', אלא השם היה "יוצא מפיו", היינו שהיה יוצא מפיו, שהשכינה מדברת מתוך גרונו. וידוע מ"ש בזוה"ק (תז"ס לו, ל) שהשם מ"ב שרשו ב' פעמים אהי"ה בגי' שם מ"ב, והוא השם שגילה השי"ת למרע"ה במצרים אהי"ה אשר אהי"ה, והוא השם היוצא מר"ת של אנא בכח, ולאחר שמסיימים תפלת אנא בכח אומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', כמו שאמרו הכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים את השם הנכבד והנורא. וכתב במטה משה שהושענא רבא הוא היום הכ"א לחודש תשרי, כ"א הוא בגימ' אהי"ה, וביום זה מאיר ונשלם שם אהי"ה. ובהושע"ר אומר השי"ת לכלל ישראל 'אהיה עמכם', וכאו"א מישראל אומר להשי"ת 'אהיה טוב', ושילוב ב' פעמים אהי"ה הוא שם מ"ב, כמו התפילין שיש בהם שם מ"ב, כ"א פעמים שם הוי"ה בתפילין של יד, וכ"א פעמים שם הוי"ה שבתפילין של ראש, שעי"ז האדם נקשר אל השי"ת. וזהו הקשר בין יוה"כ להושע"ר, שביוה"כ היה יוצא מפיו של הכה"ג השם מ"ב, והכהנים והעם העומדים בעזרה המשיכו על עצמם את קדושת השם מ"ב, ובהושע"ר נשלם השם הק' הזה ע"י פעמיים אהי"ה.
וקדושת השם מ"ב הוא הכח שמלוה כל א' מישראל, כי כלל ישראל עברו מ"ב מסעות, וכמו כן כאו"א מישראל יש לו מ"ב מסעות משלו מיום הוולדו עד שובו אל עולמו, כל חד וחד לפום דרגא דיליה (עי' לגל מקנס לפריס פ' מסעי כסס סכעס"ט סק' זי"ע) ושם מ"ב מלוה אותו בכל מסעותיו. והעבודה של כל אדם מישראל ביום הושענא רבא, הוא להתאמץ מצדו 'אהיה טוב', ואז יענה השי"ת לעומתו 'אהיה עמך', כ"א כנגד כ"א. וכך אפשר לצאת לדרך ביחד, ויעקב הלך לדרכו' בשמירה עליונה של השם מ"ב. וכן יש עוד בחי' בזה שהשם הק' אהי"ה הוא ר"ת 'אתה הוא ה' האלקים', שכל הבחינות של ה' ואלקים, בכל מציאות ובכל אופן אהי"ה אשר אהי"ה. ויה"ר שנזכה יחד לצאת לדרך, לשנה החדשה שתהיה בעזה"י שנת גאולה לייחד מחדש את השם הק' אהי"ה ב' פעמים.
ומלבד השם מ"ב אשר נשלם ביום הושע"ר, גם מאיר לנו בכל ימי חג הסוכות גם השם ע"ב, כמ"ש הטור (סי' תקפן) שתקנו לומר בר"ה וביוה"כ בתפלה 'ובכן' שהוא לשון המקרא ובכן אבא אל המלך וגו', לפי שהוא עתה יום הדין ואנו באין לפני ממ"ה הקב"ה, בכן עולה ע"ב רמז לשם של ע"ב ושם של ד' מתגלגל בצירופו ע"ב עכ"ל. וביאור הדברים הוא שכלל ישראל מעוררים רחמים כדרך שאסתר המלכה עוררה רחמים וחסדים שאמרה 'ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת', וכמו כן אפשר בכח השם הק' ע"ב להתקרב אל המלך השי"ת אפי' 'אשר לא כדת'. והיא באה אל המלך אחר ג' ימים לילה ויום שכלל ישראל צמו והתענו, שזה ע"ב שעות, וכן הצירוף של ב' הימים של ר"ה ויוה"כ הוא ע"ב שעות, שע"י העבודה הק' בימים הללו מאיר לנו השם ע"ב.
ולכן בימי חג הסוכות בתפלות ההושענות אנו משלימים את השם הק' הזה כשאומרים 'אני והו הושיעה נא' כמ"ש רש"י בסוכה (מס, ס ל"ס לני) אני והו בגימטריא אנא ה' ועוד משבעים ושתים שמות הן. ופי' התוס' שם וז"ל, עדיין צריך טעם לזה למה נשתנו שני שמות הללו דאמרינן להו טפי מאחריני, משום דדרשינן