הנה, הבנתי אני העני על פי יסוד חכמי האמת (ראה זוה"ק ויקרא רע"מ יז.; שערי אורה שער א, ווארשא תרמ"ג דף טז.) דירושלים הוא בחינת המלכות, דברי המדרש רבה קהלת (א, ב) על הכתוב 'דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים', וז"ל: תני רבי שמעון בן יוחאי, אשרי מי שזכה למלוך במקום מלכות, להלן כתיב (דברים א, ד) 'אשר יושב בעשתרות באדרעי', ברם הכא 'מלך בירושלים', במקום מלכות, עכ"ל המדרש.
ואינו מובן כלל, דמה הוא הזכות אם מולך במקום מלכות, הרי רוב המלכים ככולם הם מולכים ודרים בעיר המלוכה שלהם, ואיך שייך לומר על זה אשרי מי שזכה כו'. וגם בוודאי לא יאמר התנא רבי שמעון בן יוחאי 'אשרי מי שזכה' כו', כי אם על דבר שיש לו מעלה אלקי"ת וכמובן, ואילו הדירה בעיר המלוכה הרי הוא רק מעלה אנושית בעניין המדיניי.
ואולם, על פי יסוד חכמי האמת הנ"ל מובן לנכון. כי בהיות ירושלים עיר הקודש בחינת ספירת המלכות, לכן אם המלוכה הוא בירושלים, אזי היא יותר אלקי"ת ויותר עצומה במעלה וכמובן. וזהו שדייק רבי שמעון בן יוחאי, דמדהוה ליה למכתב 'דברי קהלת בן דוד מלך ישראל', דמאי נפקא מינה אנה הוא דר - אם בירושלים או בעיר אחרת, ומדכתיב 'מלך בירושלים', מוכח דדבר זה היא מעלה בעניין המלכות אם הוא בירושלים, ולכן בא רבי שמעון בן יוחאי להודיע המלכות רצה לומר שהוא בחינת ספירת המלכות, ודו"ק.