עובדות שכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א
סיפר שהיה בדידיה
מה הוא עניין 'ראשון לחשבון עוונות'
עה"פ (מיכה ז, טו) "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" מבאר הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע, אילו נפלאות יראה השי"ת, וביאר זאת עפ"י משל לעני אחד שלא היה לו מאומה לפרנסתו, ואחד העשירים נתן לו סכום כסף נכבד. מעתה, אם ירצה העשיר לשמחו פעם נוספת, בוודאי יוצרך ליתן לו סכום כסף גדול יותר מאשר בראשונה, אף הקב"ה כך, שבתחילה הוציאנו ממצרים, משעבוד עבודת פרך, ולעתיד לבוא יוציאנו מן הגלות והגאולה תהא בחי' גבוהה ונעלה הרבה יותר מכפי שהיה ביציאת מצרים.
עה"פ "ולקחתם לכם ביום הראשון" דרשו חז"ל: ראשון לחשבון עוונות, והיקשה הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע מה הוא עניין זה 'ראשון לחשבון עוונות'. וביאר הוא זי"ע, דהנה אמרו חז"ל שהשב בתשובה מאהבה נעשין לו זדונותיו כשגגות, ואילו השב מאהבה נעשין לו זדונותיו כזכויות, והשי"ת הרי חפץ להגדיל זכויותיהם של ישראל, לפיכך מתחיל למנות עוונותיהם מיום טוב ראשון של סוכות, שהוא בחי' תשובה מאהבה.
הרמ"ק זי"ע מביא (בס' אילימה רבתי) שאין שום הרהור תשובה שהולך לאיבוד. וכבר אחז"ל שהשב מיראה נעשין לו זדונותיו כשגגות ואילו השב מאהבה נעשין לו זדונותיו כזכויות. על כן לעתיד לבוא, כשיבוא משיח צדקנו בב"א, תהלך השכינה הק' בראש ולאחריה הצדיקים, כל חד לפום דרגא דיליה, יזכה להשגות גדולות ועצומות. אכן מי ומי הוא אשר יזכה לכך! ואילו הרשעים שאינם מכניעים עצמם ואינם מוכנים לשוב בתשובה, לא יזכו לראות זאת ויאבדו מן העולם.
בירושלמי, וכן במדרש ובזוה"ק, איתא שחבלי המשיח יבואו מעט מעט, ולא בבת אחת. ושמעתי מאאמו"ר זי"ע אודות גודל הצרות והייסורים שסבלו אנשי ירושלים בתקופת המלחמה, שהרעב היה איום ונורא, ומחלת הטיפוס עשתה שמות בתושבי העיר, היו יושבים על הארץ ומאחר שלא היה באפשרותם להתרחץ עקב המחסור במים, היכתה בהם גם "המכה השלישית", ר"ל, והוטל קיצוב חמור על מזון, מעט ביסקויטים לכל נפש ותו לא, והביסקויטים ההם היו מתולעים והוצרכו לברור התולעים מ הם, ובנוסף על כך נלקחו מחצית מתושבי ירושלים בשבי הערבי: מתוך אלף ושמונה מאות תושבים שהתגוררו אז בירושלים, נפלו תשע מאות בשבי, ובכך נתקיים במלואו הפסוק (זכריה יד, ב): "וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלַם לַמִּלְחָמָה, וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁפּוּ הַבָּתִּים וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַבְנָה וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה וְיֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן הָעִיר".
הרה"ק בעל 'תפארת שלמה' מבאר על הימים שלעתיד לבוא שנאמר בהם (תהלים עו, יב) "יוֹבִילוּ שֵׁי לַמּוֹרָא", שאומות העולם הם אשר יודעים מי הוא באמת מזרע ישראל, או אז יקחו כל אחד ואחד מישראל (שהתבולל, ר"ל) ויובילו אותם לפני מלך המשיח וזה יהא השי שיביאו אוה"ע למשיח.
ומובא עוד, שאוה"ע לא ירצו לצאת למלחמה בעת שיבוא המשיח, ואולם הקב"ה יכריחם לצאת להילחם, וכמ"ש (יחזקאל לח, ד) "וְשׁוֹבַבְתִּיךְ וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ וְהוֹצֵאתִי אוֹתְךָ וְאֶת כָּל חֵילְךָ סוּסִים וּפָרָשִׁים לְבְשֵׁי מִכְלוֹל כְּלָּם קָהָל רָב צִנָּה וּמָגֵן תִּפְשִׁי חֲרָבוֹת כְּלָּם".
בהיותי בארצות הברית הוצרכתי לבקר אצל רופא אחד, והיה זה רופא יהודי, והיה שם גם בנו של הרופא שהיה אז צעיר כבן שלושים. אותו צעיר לא הניח תפילין מימיו, וכשראה את היהודי בא עמי מניח תפילין, ביקש אף הוא להניח תפילין, ולאחר שהניח את התפילין אמר שרצונו להתקרב לקב"ה!
הגע עצמך, מה טהורה נשמתם של ישראל! אף על פי שנתרחקו שנים רבות כל כך מן היהדות, הנה כשראה אותו בחור את התפילין, השתוקקה נפשו להתקרב לקב"ה! ובוודאי עומד הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע אף כעת ובראותו זאת הריהו מלמד סנגוריא על בני ישראל! כן יזכנו השי"ת.
(לקייס טיס, מוכסי יו"ט סוכות תשע"ז)