באמירת 'נשמת' בהושע"ר נחתם פתקא להיוושע בכל הישועות
הנה קיבלנו על עצמנו לאחר תפילת מוסף בקבלה גמורה לומר נוסח 'נשמת כל חי' גם לשנה הבאה, כן יזכנו השי"ת, ובאמירת 'נשמת' נחתם פתקא להיוושע בכל הישועות!
במדרש מובא דבר נפלא, מעשה באדם אחד שנתחייב למלכות. מה עשה? מיהר והלך לארמון המלך ואמר לשומרי הפתח שהמלך קורא לו להתייצב לפניו. כששמעו השומרים כך, הלכו ואמרו למלך: בא לכאן אדם וטענה בפיו, שהמלך קרא לו. ציוה המלך להכניס את האיש. כשהביאו את האיש לפני המלך, שאל אותו המלך: האם אני קראתי לך? כיצד אמרת שקראתי לך? וכמעט שנתחייב מיתה למלכות בעוון החוצפה הגדולה שאמר. התנצל האיש ואמר: אדוני המלך, בך בטחתי אל אבושה! הלא ידעתי את גודל רחמנותך, שהינך הטוב והמיטיב, על רחמיך המרובים בטחתי שלא תענישני! כששמע המלך כך, נתרכך ושאל את האיש מה בקשתו ותעש. ביקש האיש חנינה בדין, והמלך חננו ופטר אותו מהדין... אף אנו צריכים לומר: אתה, רבש"ע, הינך הטוב והמיטיב, הושיענו נא! ומיד נוכל לקיים "כי בו ישמח לבנו", כלו' לשמוח בישועת ד', משום "כי בשם קדשו בטחנו". שבטחנו בו ית' שיחננו ויושיענו. כך מובטחים אנו מפי חז"ל, אשר ידעו את כל התכסיסים והתחבולות (פַּאטֶענְטֶען). אם כן כבר יכולים אנו להיות בשמחה, שמובטחים אנו בישועתו, "כי בו ישמח לבנו".
(סוסע"ל תשע"ז)
מנהג אכילת קרעפלאך
מה טעם נהגו בקהילות ישראל לאכול קרעפלאך בסעודת הושענא רבה? הטעם הוא, לפי שהקרעפלאך מכוסים מבחוץ, ובתוכם פנימה מוסתרים וגנוזים דברים טובים. מבקשים אנו בזאת מהשי"ת שה"חבר'ה ההם" (פי' כוחות הסט"א, יֶענֶע חֶבְרֶע) לא יחטפו את הדברים הטובים השמורים עבורנו, ושלא תהא להם שליטה בשפע המוכן לנו, לכך מסתירים ומחביאים אותו.
ה'שפת אמת' מבאר שכל מה שישראל צריכים, עליהם לדבר אל השי"ת ולפנות אליו ית': אנא ה' הושיעה נא! זה עניינו של יום הושענא רבה, לדבר אליו ית' ולבקש ממנו. כל אימת שחסר לך משהו, דבר אליו! יש תפילה שאותה מתפללים אל השי"ת מתוך הסידור, ויש תפילה שמדברים אל השי"ת 'אצל השלחן', כבן המדבר ומבקש מאביו, וזה הטעם שנהגו כל ישראל לאכול 'סימנים' בליל ראש השנה, לפי שסימנא מילתא, וזו היא תפילה בעצם.
סגולה ליראת שמים
(סוסע"ל תשע"ז)
מובא בשם 'חדושי הרי"ם' זי"ע, שכאשר מדברים על ה'יהודי הקדוש' זי"ע, הרי זה מסוגל ליראת שמים.
(ליל סיסי קוסמ"ס תשנ"ט)