פירוש אות ר' ד'פז"ר'

עיין רש"י (שם ג. ד"ה לענין) ותוספות (שם ד"ה פז"ר) ותוספות ישינים (שם ד"ה רגל) מה שפירשו באות ר' דהוא 'רגל'. ולולי דבריהם, יש לומר הכוונה לעניין 'בל תאחר', דאין שמיני רגל אחד עם סוכות כי היכי דעבירת 'בל תאחר' דסוכות מיד עוברין ב'בל תאחר'. ואפילו לא היה רגל בפני עצמו, מכל מקום היה מוכרח להביא קרבן וכמובן, דאיסור מקומיי דמי ממש לאיסור זמניי בענין זה. עיין שבת (צב.) דיש לדון משם איגוד יד שמיה אגוד. ועיין נדרו ביום שביעי דסוכות, כיון דשמיני הוא יום טוב ואי אפשר להביאו, ויעבור ממילא ב'בל תאחר' בַּעֲבוֹר שמיני, מכל מקום יש נפקותא לעניין צדקות ומעשרות ולקט שכחה ופאה, עיין ראש השנה (ד.-ד:) ובתוספות שם (ד"ה צדקות - ד"ה פאה), עיין שם היטב, דהני היה יכול שפיר ליתן בשמיני, ואפילו בצדקות של ממון, היה יכול ליתן שוה כסף כדי שלא יעבור ב'בל תאחר', כמבואר בשו"ת הרא"ש (כלל ח סימן טז) בנשבע לפרוע והגיע זמן הפרעון בשבת, דרשאי ליתן שוה כסף כדי שלא יעבור על השבועה, עיין שם. וגם בנדרי קרבנות יש נפקותא כלפי שמיא, שאם מת בשמיני - מת בלא עון 'בל תאחר' אם היה רגל אחד, דה'בל תאחר' הוא רק ברגע סוף השמיני. אולם בזה יש לומר, דכיון דאי אפשר להביא הקרבן בשמיני, לכן מיד בהגמר השביעי דסוכות עובר ב'בל תאחר', כיון שידוע שמוכרח להתאחר מעתה. ועיין גיטין (עו:), כי שריתוה לאלתר שריתוה כו', ומה שכתבתי בגליון שם (ד"ה כי) ". ועיין רוקח (סימן רכא) מה שכתב שם בעניין הושענא רבה, דכל עניינו מפאת שהוא יום האחרון ל'בל תאחר', עיין שם בארוכה.