איסור שימוש בדפנות או בסכך
תשמישי מצוה אסור להשתמש בהם שימוש אחר כל זמן שהם עומדים למצוה, משום ביזוי מצוה, ועל כן כל דבר המשמש להכשר או לנוי הסוכה אסור להשתמש בו שימוש אחר, ובדפנות הסוכה ובסכך מלבד הדין הכללי של תשמישי מצוה יש ילפותא מיוחדת לאוסרם, וכן יש לאסור דבר שנאסר בתחילת החג אף שכבר אינו משמש לסוכה, משום מיגו דאתקצאי. ולהלן יבוארו פרטי האיסור, וכן יבואר אם מועיל תנאי להתיר או לא.
אסור להשתמש בימי הסוכות בדפנות או בסכך, סוג שימוש המבטל את השימוש בהם לשם סוכה, דכתיב "חג הסוכות שבעת ימים לד' ", כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה, אמנם תשמיש שאינו מבטל את שימוש הסוכה, כגון להשען עליה או להניח עליה דברים מותר, כיון שעדיין קדושתה עליה.
פרטי האיסור- א' אפילו אם עשה סוכה אחרת ואינו צריך לראשונה אסור. ב' אפילו אם הסוכה נפלה אסור להשתמש בה י"א מדאורייתא וי"א מדרבנן. ג' אסור ליטול מהדפנות או מהסכך שראוי לחצוץ בו שיניו. ד' אם הוסיף בסכך עד שאין גשמים יורדים לתוכה שי"א שזה פוסל את הסוכה, אף אם התנה בשעה שתלה את נויי הסוכה או לפני השקיעה סמוך לבין השמשות ואמר איני בודל מהם כל בין השמשות של כל הח' ימים, או שאמר אני מתנה עליהם לאוכלם מתי שארצה, לא חלה עליהם קדושת הסוכה ומותר להסתפק מהם בכל עת שירצה אפילו כשהם תלויים, ואם התנה רק על בין השמשות הראשון נאסר בבין השמשות השני לכל שאר הימים, ואם התנה בסתמא איני בודל מהם כל בין השמשות אפשר שכלול בזה כל ח' הימים. ואם התנה לאוכלם כשיפלו אינו כלום.
וכתב הרמ"א שיש מן האחרונים שכתבו שבזמן הזה אין נוהגים להתנות, משום שאין בקיאים היטב בתנאי (והמ"ב מביא שיש מפקפקים בטעם זה, שהרי לשון התנאי מפורש בגמרא), וכן נוהגים בנוי התלוי בסכך, אבל בנוי שנותנים בדפנות כגון סדינים המצויירים נוהגים לטלטלם מפני הגשמים אפילו בלי תנאי, מפני שי"א שאין איסור אפילו בדפנות עצמם, ומ"מ טוב להתנות עליהם. וכתב המ"ב שהרבה אחרונים השיגו על זה ודעתם שנוי סוכה אסור מדינא אם לא התנה, ובט"ז מיקל בסדינים המצויירים כשיש חשש גנבים, דאנן סהדי שלא תלאם על דעת שיהיו שם תמיד, ולדבריו מותר להסירם גם שלא בזמן הגשם, ומ"מ טוב להתנות.
אין לפסוע על עצי הסוכה אפילו אחרי סוכות, מפני שהם תשמישי מצוה כמו ציצית ולולב, ועל כן יש למחות ביד הזורקים אותם במקום שרבים רגילים לפסוע עליהם אפילו אינו מקום אשפה.
המסכך בהדס מותר להריח בו, דלא הוקצה אלא משימוש והבערה כשאר עצים, ויש אוסרים, והט"ז והדרך החיים פסקו כדעה הראשונה, ואם תלה את ההדס לנוי אסור להריח בו, ולדעת הט"ז מותר אף בתלה לנוי. התולה אתרוג בסוכה לנוי מותר להריח בו לכו"ע.
איסור שימוש בנוי הסוכה
אוכלין ומשקין שתולים בסוכה בדפנות או בסכך כדי לנאותה, אסור להסתפק מהם כל שמונת ימי החג משום ביזוי מצוה, ואפילו נפלו אסורים, דמיגו שהוקצו לבין השמשות הוקצו לכל החג, דכיומא אריכתא דמו לענין זה, ואם תלאם אחרי בין השמשות מתחיל האיסור מבין השמשות הבא, ובשבת ויו"ט אסורים בטלטול אפילו אם נפלו משום שהוקצו למצותם (אפילו לדעת המתירים מוקצה ביו"ט כמבואר בסימן תצ"ה), ואם נפלו על השלחן וא"א לאכול כך, י"א שמותר לטלטלם כיון שזה לצורך אוכל נפש, והפמ"ג מסיק שאם אפשר יטלטלם טלטול מן הצד, וכתב הבה"ל שאם הרבה קיסמים נושרים על השלחן אפשר שגם בשבת מותר לטלטל אם נמאס מזה, כדין גרף של רעי. אבל בחול המועד לא שייך איסור טלטול ומותר להחזירם אם נפלו. ואם תלה אתרוג לנוי מותר לטלטלו בחול המועד ולצאת בו ידי חובה, ומותר אף למוכרו.
עוד מדיני נוי הסוכה
מי שדעתו להסיר נוי הסוכה ביו"ט מפני הגשמים והגנבים, יזהר שלא לקשור בקשר גמור, שהרי אסור להתיר ביו"ט, אלא יענוב.
אין לעשות דפנות הסוכה מיריעות שעטנז, וכן לא יתלה שעטנז לנוי, אא"כ הם גבוהים מתשמיש אדם.
אסור לחקוק פסוק "בסכת תשבו" על דלעת וכדומה ולתלותו בסוכה, מפני שזה יבוא לידי בזיון, וגם אסור לכתוב פסוקים מן התורה כשאין זה ספר שלם, ואף שנוהגים התר בדבר היינו כדי להתלמד אבל שלא לצורך אסור.