עשית הסוכה לשם חג
סוכה ישנה והיינו שהניח את הסכך לפני שלושים יום קודם החג או אפילו בתחילת השנה כשרה, אפי' לא הניחה לשם חג כיון שהניחה לשם צל, ומצוה לכתחילה לחדש בה דבר לשם החג כדי שלא יבואו להתיר אפילו אם עשאה מתחילה לשם דירה, (וכ"ש שבסוכות גנב"ך ורקב"ש האמורים בסימן תרל"ה מצוה לחדש בהם דבר לשם החג). ומספיק להניח מעט סכך טפח על טפח מרובע במקום אחד (כ"כ המ"א, ולאפוקי אם עשה אורך יותר מטפח ורוחב פחות מטפח, והא"ר מצדד שזה כן מועיל), ואם מניח לכל אורך או רוחב הסוכה, אפילו אין באורך הסכך או ברחבו אלא משהו סגי.
ואם עשה את הסוכה לשם חג, אפילו עשאה בתחילת השנה לאחר חג הסוכות הקודם א"צ לחדש בה דבר, ובתוך ל' יום לסוכות בסתמא הסוכה נעשית לשם חג, כיון שאז שואלים בהלכות החג. ובדפנות לכו"ע אין דין של סוכה ישנה וא"צ לחדש בהם דבר. וסוכה שצריכה חידוש, אם יש בה ג' דפנות אין עשית הדופן הרביעית נחשבת חידוש, אבל אם עשה בה את הדופן השלישית ודאי מהני, כיון שבלעדיה לא היה יכול לקיים מצות סוכה.
סוכה העומדת משנה לשנה צריך לחדש בה דבר בכל שנה, דאע"פ שנעשתה מתחילה לשם חג, העשיה הראשונה התבטלה.
יוצר קדירות שעושה את הקדירות בסוכה פנימית ומוכרם בחיצונה, בפנימית אינו יוצא ידי סוכה, שכיון שהיא דירתו של כל השנה אינו ניכר שדר בה לשם מצוה, ואם מגביה הסכך וחוזר ומניחו כשרה (וכן סוכה שעשאה לשם חג ואח"כ היה דר שם כל השנה, אין מספיק להסיר את הגג, אלא צריך להגביה את הסכך ולחזור ולהניחו לשם סוכה), אבל חידוש בעלמא אינו מועיל כיון שכל השנה הוא אוכל ושותה וישן שם בר"ן משמע שזה פסול מדאורייתא, דהתורה מיעטה בית העשוי לדירה, ולרש"י אפילו אם אנו יודעים שעשאה לצל אסור עכ"פ מדרבנן, ובחיצונה יוצא ידי חובה, וצריך לחדש בה דבר כיון שרק עשאה לשם צל ולא לשם סוכה.