סימן תרמ"א
ברכת שהחיינו על עשית הסוכה וישיבתה
ברכת שהחיינו על עשית הסוכה- אין מברכים על עשית הסוכה כיון שאין המצוה נגמרת עד שיושבים בה, אבל שהחיינו היה ראוי לברך כשעושה אותה לעצמו בתוך ל' יום לחג (אבל אף שכשעושה אותה לשם חג כשרה, מ"מ אין ראוי לברך עליה), כיון שהיא נעשית בכל שנה, ואפילו אם הוא מחדש בה דבר להכשירה כגון ע"י עשית דופן שלישית או נתינת הסכך היה ראוי לברך, (אמנם דבר שנעשה לכמה שנים כגון שופר ומגילה אין מברכים שהחיינו על עשיתם, ובנר חנוכה אין מברכים כיון שלא ניכר שעושים אותו לשם מצוה), אלא שאנו סומכים על ברכת שהחיינו שמברכים בקידוש שזה ברכה גם על מצות סוכה וגם על החג. ואם בירך בשעת עשיה, הפמ"ג מסתפק אם יחזור ויברך בזמן הקדוש, והברכי יוסף תלה דין זה במחלוקת ראשונים, וכתב שעל כן לא יברך דספק ברכות להקל.
ברכת שהחיינו עבור אחרים- משמע מהשו"ע שהעושה סוכה לאחרים רק בעה"ב יכול לברך שהחיינו, כמ"ש המ"א, ועיין פמ"ג. ואם בעה"ב עומד כאן ומבקש שיוציאו אלא שכתבו האחרונים שאם יכול לברך בעצמו אין כדאי שיברך עבורו. ודע שלדעת התוס' מה שאין מברכים שהחיינו עבור אחרים הטעם הוא כיון שלא מברכים לעשות סוכה, ולדבריהם ניחא למה בתקיעת שופר אפשר לברך שהחיינו עבור אחרים.
ברכת שהחיינו על ישיבת הסוכה- מי שלא אכל בסוכה בלילה הראשון ובירך שהחיינו בביתו, כשאוכל למחרת ביום בסוכה צריך לברך שהחיינו על הסוכה, כיון שהברכה הראשונה היתה רק על החג, ואם בירך בזמן עשית הסוכה א"צ לחזור ולברך שהחיינו על ישיבתה.