דיני אתרוג
כתוב בתורה "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכו' ", ודרשו חכמים (סוכה ל"ה.) שהכונה בזה לאתרוג. ובסימן זה יבואר איזה אתרוג כשר, ואיזה אתרוג פסול משום חסר או משום שאינו הדר, או מפני שחסר בשם אתרוג.
אתרוג היבש והיינו שאינו מוציא שום ליחה פסול, דאינו הדר, והדרך לבדוק שיעור זה הוא שיעביר באתרוג מחט ובה חוט ואם יש בו ליחה יראו אותה על החוט, (וכיון שלדעה ראשונה דלהלן נקב מפולש פוסל גם ללא שהאתרוג נחסר, הכונה שיתחוב את המחט קצת מהצד העבה שלה ששם נמצא הנקב שבו החוט, ולא יעשה נקב מפולש. וי"א שבניקב האתרוג מעוקצו כלפי חוטמו שלא כנגד חדרי הזרע לכו"ע אינו נחשב נקב מפולש. והפמ"ג מצדד שלדעת הט"ז אם האתרוג ניקב מעבר לעבר במקום הצר שלו שלא כנגד חדרי הזרע לא חשיב נקב מפולש, ופסול רק ביש בו חסרון, אבל המ"א והמאמר מרדכי סוברים שגם זה נחשב מפולש, ולביאור הלבושי שרד בט"ז גם הט"ז מודה לזה. ואם יש באתרוג בליטות וניקבה אחת הבליטות מערב לעבר, י"ל שלכו"ע לא חשיב מפולש וכשר באין בו חסרון). ואתרוג כמוש אפילו בכולו כשר כיון שיש בו מקצת ליחה, ודעת המ"א שצריך לבודקו כנ"ל, ואפשר דאזיל לשיטתו שאפילו יבש במקצתו פסול, אבל לשאר הפוסקים שדווקא יבש כולו או רובו פסול אפשר שכמוש א"צ בדיקה, וצ"ע. וכתב הרמ"א שאתרוג של שנה שעברה ודאי הוא יבש ופסול, והיינו שאין תועלת מבדיקתו. ודעת התמים דעים שדווקא בסתמא אתרוג של שנה שעברה פסול, אבל אם שמרו אותו בצורה מיוחדת ששומרת על לחות האתרוג כשר, וכתב בשער הציון שאפשר שגם הגר"א מודה שכשר באופן זה.
אתרוג שניקב נקב מפולש פסול אפילו בנקב כל שהוא כגון ע"י מחט שלא חסר מגוף האתרוג כלל, וי"א שגם בנקב מפולש פסול רק כשיש בו חסרון משהו. וקיימא לן להחמיר, ובשעת הדחק יש להקל ואף לברך עליו, ומשמע מהט"ז שהקולא היא גם במפולש מעבר לעבר ובכאיסר כשאינו חסר, וכן סוברים הגר"ז והביכורי יעקב, ודלא כפמ"ג שמצדד שרק בחסרון שאינו כאיסר ואינו נקב מפולש אפשר להקל. ומפולש י"מ כפשוטו דהיינו שניקב מצד אחד לצד השני, וי"א שאם ניקב עד חדרי הזרע מיקרי מפולש, אע"פ שחדרי הזרע עצמם והצד השני נשארו שלמים, ויש להחמיר כדעה אחרונה, ובשעת הדחק כשא"א למצוא אתרוג אחר יש להקל אף לברך עליו, ובפרט כשאינו חסר כגון כשניקב ע"י מחט, ואם יש ספק אם הגיע הנקב לחדרי הזרע כשר. ואם ניקבה הקליפה העבה מצד זה לצד זה שלא כנגד חדרי הזרע, דהיינו במקום שהאתרוג מתקצר מלמטה, מיקרי מפולש לפי שני השיטות.
אתרוג שניקב נקב שאינו מפולש, אם הנקב הוא כאיסר פסול אפילו אם אין בו חסרון, ואם הנקב מרובע או ארוך משערים מה יהיה גודלו אם היו מעגלים אותו. ואם חסר כל שהוא פסול אפילו בנקב כל שהוא, אמנם אם נחסר רק מהקליפה העליונה, שהיא כמין גליד על האתרוג, כשר לכו"ע, דאין זה בכלל חסר. וי"א שבנקב שאינו מפולש פסול רק בחסרון כאיסר. ויש להחמיר אם לא בשעת הדחק. וכתב המאמר מרדכי שביו"ט שני אפשר לברך על כל שאינו מפולש ואינו חסר כאיסר, כיון שגם ביו"ט ראשון יש מקילים. כתב הרמ"א שנהגו להכשיר נקבים שנעשו באילן ע"י קוצים באופן שנקרם עליהם עור ובשר מלמעלה, אע"פ שיש בהם חסרון, אבל אם לא נקרם עליהם עור ובשר פסול אף בנקב שנעשה ע"י קוצים, ואם יש ספק אם הבשר קיים אזלינן לקולא, כיון שלדעה אחרונה כל שאינו מפולש ואינו חסר כאיסר כשר, ואפילו כשיש ספק אם הגיע הנקב לחדרי הזרע כשר, כיון שיש מכשירים אפילו בהגיע הנקב לחדרי הזרע, כדין אינו מפולש.
אתרוג שנימוח כל בשרו מבפנים, וקליפתו החיצונה וחדרי זרע קיימים (ואפשר להרגיש דבר זה במשמוש היד), כשר, ויש פוסלים, ויש להחמיר בזה במקום שאפשר. וכתב הפמ"ג שאם נימוח מבפנים ונסרח י"ל דפסול לכו"ע, וצ"ע.
נסדק כולו ברוב עומק קליפתו העבה (דאם נסדקה כל קליפתו העבה והגיע לחדרי הזרע אפילו רק במקום אחד הוי בכלל נקב מפולש ופסול למחמירים לעיל בניקב עד חדרי הזרע, וי"א שדווקא בניקב עד חללו פסול, ולדבריהם באופן זה פסול אף לסוברים שנקב מפולש היינו מעבר לעבר), מראשו לסופו פסול אפילו אם אינו חסר כלום, (ומשמע מהשו"ע שיש להחמיר אפילו בנסדק מצד אחד). אבל אם נשאר מקום שאינו סדוק מלמעלה ומלמטה אפילו כל שהוא, כשר, אפילו בנסדק כך משני הצדדים. ויש מי שאומר שדווקא בנסדק מלמטה כשר, אבל אם נסדק בחוטמו (והיינו ברוב קליפתו וכנ"ל) אפילו כל שהוא פסול. והרמ"א כתב שיש מחמירים לפסול בנסדק רובו (אפילו כשנשאר משהו למטה ומשהו למעלה שלדעת השו"ע זה כשר), ודעת הט"ז והמ"א שאין כזו שיטה, אבל הגר"א הוכיח שיש שיטה כזו להחמיר בנסדק רובו אפילו מצד אחד, עוד מבואר בגר"א שלשיטה זו צריך להחמיר בחוטמו בכל שהוא.
נקלפה קליפתו החיצונית של האתרוג שהיא כמין גליד ירוק דק מאד על האתרוג ואין כאן חסרון בגופו של אתרוג כלל שלא נקלפה הקליפה העבה הירוקה שיש בה חריפות כשאוכלים אותה, (דבחסר משהו פסול לדעה ראשונה הנ"ל, ולדעה שניה פסול עכ"פ בחסר כאיסר), והאתרוג נשאר ירוק כברייתו, אם נקלף כולו פסול, ואם נשאר כל שהוא כשר, וי"א שצריך שישתייר כסלע, וכן פסקו הב"ח והא"ר. ואם מקום הקילוף משונה במראיתו ממראה האתרוג אפילו אם נקלף רק רובו פסול, ואם נקלף בשנים ושלשה מקומות ואינו דומה לשאר האתרוג פסול אפילו במיעוטו, דהוי כמנומר, ובחוטמו ואינו דומה לשאר האתרוג פסול בכל שהוא, וי"א שאין להחמיר בכל זה אלא בנשתנה למראה פסול כגון שחור ולבן, אבל במראה כשר אין לפוסלו, ובשעת הדחק יש לסמוך על זה.
ניטל הפיטם - אם ניטל העץ הקטן שבראש האתרוג (-הדד) שעליו עומדת השושנתא, פסול, דהוי כחסר, ומשמע מהשו"ע שרק אם ניטל גם העץ שבתוך האתרוג ונעשה שם כמין גומא פסול, ואז פסול אפילו אם נשאר מעט עץ בתוכו, (אמנם כשאין אחר בעיר אפשר לברך עליו אפילו ביום הראשון. ס"ק ל"ג), אבל אם ניטל רק מה שלמעלה ולא נעשית גומא כשר, וכן דעת הט"ז, אבל יש פוסקים שמצדדים להחמיר אפילו אם לא ניטל אלא מה שמעל האתרוג, ואם נשאר כל שהוא מעל האתרוג, דעת המ"א שאין להחמיר בזה. וכתב הרמ"א שיש מחמירים גם אם ניטלה רק השושנתא, וטוב להחמיר במקום שאפשר. וכתב המ"ב דהיינו במקום שאפשר לקחת אתרוג מובחר יותר, אבל אם אתרוג זה מובחר יותר אין להחמיר בשביל השושנתא. והוסיף שאם חסר גם מקצת מן העץ אף שנשאר חלק מהעץ למעלה מן האתרוג, טוב להדר לקחת אחר כיון שיש מחמירים גם בזה, ובניטלה רק בשושנתא כתב הבה"ל שהסכימו האחרונים שבודאי אין להחמיר בזה. עוד כתב הרמ"א שאתרוג שלא היה לו דד מעולם כשר, וכן רוב האתרוגים שמביאים במדינות אלו, וניכרים הם ע"י שיש להם גומא במקום הפיטום מתחילת ברייתו. וכתב הביכורי יעקב שזה דווקא כשיש שם רק גומא קטנה, אבל אם יש גומא שמגיעה עד חדרי הזרע פסול, ואפשר לבדוק דבר זה ע"י הכנסת מחט או דבר אחר דק לתוך החלל. ואם א"א לדעת אם האתרוג מתחילת ברייתו היה ללא פיטם, הא"ר בשם הב"ח מצדד להחמיר, אכן בפמ"ג כתב שאפשר שיש להכשיר מטעם ספק ספיקא.
ניטל העוקץ - ניטל העץ שהאתרוג תלוי בו באילן ונשאר במקומו גומא, פסול מטעם חסר, (ואם הוא שעת הדחק שאין אחר בעיר אפשר לברך עליו אפילו ביום הראשון), ואם ניטל קצת מהעץ ונשאר עובי כל שהוא באופן שכל הגומא מכוסה כשר, אף אם למעלה מן הגומא לא נשאר כלל.
עלתה על האתרוג חזזית בין בתלוש בין במחובר, והחזזית גבוהה משאר האתרוג וניכרת במישוש, אם היא בשנים ושלשה מקומות פסול, דמחזי כמנומר, ואם רק חוט השערה מפסיק בין חזזית לחזזית נראה שאינו נחשב עי"ז כשני חזזיות, ודעת הט"ז ששני חזזיות פוסלות רק אם יש ביניהם שיעור של חזזית, ורבים מהאחרונים מיאנו בזה משום שאין אנו יודעים מהו שיעור חזזית. וי"א שאף בב' וג' מקומות פסול רק אם נתפשט הנימור ברובו, שבזה פסול אע"פ שמקום החברבורות עצמם הוא מיעוט, אבל במיעוטו כגון שכולם בצד אחד כשר, (ומשמע שאם נתפשט לצד השני פסול ברוב הקפו אע"פ שאינו רובו של כל האתרוג. ובבית מאיר מצדד שבצד אחד אינו פוסל אפילו ביותר מג' חזזיות, כיון שזה מיעוט מהאתרוג, אך לפי מה שמסיים אין הדבר ברור לו כ"כ, ומיום הראשון ואילך בודאי יש להקל), ויש פוסלים אפילו במיעוט של צד אחד, והלבוש והא"ר פסקו כדעה ראשונה, וכן משמע בפמ"ג. ואם החזזית במקום אחד, אם היא ברוב שטח האתרוג משני הצדדים פסול, דאינו הדר. ואם החזזית נמצאת על חצי מהאתרוג (היינו כל הקף האתרוג כלפי העוקץ, שהרי בראשו פסול אפילו במיעוט, וכדלהלן), יש מכשירים ויש פוסלים, ויש להחמיר בזה, וכתב הפמ"ג שלא מספיק רוב בהכשר ע"י מדידה אלא צריך רוב הנראה לעינים, ובביכורי יעקב חולק על זה.
מהי חזזית - חזזית היינו ילפת, והיא כמו אבעבועות. וי"א שרק שתי אבעבועות הם בכלל חזזית, אבל דעת רבים מהאחרונים שאף באחת הוי חזזית כל שנראה לעין בלא הסתכלות, אמנם בשאר ימים נראה שיש להקל. ודווקא כשהחזזית היא מעצמות האתרוג, אבל מה שנעשה מקום מסוים אדום ועקום מחמת שעוקצים אותה קוצים כשר, ומש"כ האגודה שהחזזית גדילה מחמת שהאתרוג שוכב על קוצים, ביאר השע"ת דאיירי בגבוהה משאר האתרוג, ובביכורי יעקב מבאר ששם גרמו הקוצים לעיפוש ועי"ז נוצרה החזזית, אבל מה שנעשה אדום ועקום ע"י קוצים אינו פוסל.
אם החזזית היא על חוטמו והיינו ממקום שמתחיל להתקצר ולהתחדד כלפי ראשו פסול אפילו במשהו ואפילו בצד אחד, כיון שאותו מקום נראה יותר משאר מקומות, ואף הפיטם בכלל זה, וכן כל שינוי מראה (כגון שחור ולבן) פוסל שם בכל שהוא, ודווקא כשנראה לכל, אבל אם אינו נראה לעין מחמת דקותו וצריך להסתכל, אין זה כל שהוא שפוסל בחוטמו, כיון שהחומר בחוטמו הוא ששם אדם רואה יותר משאר מקמות. ויש מי שאומר שגם יבש פוסל בחוטמו בכל שהוא, וכן פסקו הא"ר ושאר אחרונים, וה"ה שאר פסולי הדר, ובשאר מקומות אין פסול אלא במקום אחד ברובו או בשנים ושלש מקומות אפילו במיעוטו, כ"כ הפמ"ג, והבה"ל כתב דלא ברירא לפסול יבש בשנים ושלשה מקומות, דשמא אינו נחשב עי"ז כמנומר, וצ"ע. ושאר פסולים משמע מהשו"ע שאינם פוסלים בחוטמו בכל שהוא, ויש להחמיר גם בנסדק בחוטמו, אם לא במקום הדחק. ואין לומר שמחצי האתרוג ולמעלה נקרא חוטמו, דא"כ בכל מקום שהחזזית התפשטה ברובו היא גם על חוטמו, וע"כ שחוטמו מתחיל אחרי שיעור רובו. ובשערי תשובה מצריך לחשוש לדעת רש"י שגם במקום גובהו פוסל בכל שהוא, וכתב הבה"ל שבשו"ע לא משמע כך, וכן מוכח בלבוש, ועכ"פ במקום הדחק בודאי יש להקל גם ביום הראשון ולברך עליו.
בלעטלא"ך - חזזית הנקראת מו"ל בלשון אשכנז יש להכשירה כיון שאינו גבוה משאר האתרוג, ויש מי שכתב שיש להכשיר שכיון שזה רגיל להמצא באתרוג הרי זה מראה אתרוג אע"פ שאינו שוה לשאר מראה האתרוג, ולפ"ז כשר אפילו בגבוה מהאתרוג ואפילו בחוטמו, והאחרונים הסכימו שאין להקל בגבוהים מן האתרוג כי אם בשעת הדחק. ומשמע מהדגול מרבבה שלפי הטעם הראשון פסול בחוטמו משום שינוי מראה, וצ"ע דא"כ גם בשאר האתרוג יפסול ברובו, וע"כ צ"ל כמ"ש הפמ"ג שאף שחזזית היא מראה פסול מ"מ ברואה מראה פסולה על האבעבוע אין פוסל כיון שדרכה בכך, ורק בגבוה מהאתרוג פוסל משום חזזית, א"כ באינו גבוה מהאתרוג אפילו על חוטמו כשר.
חזזית שפסול או מנומר שקילפוה וחזר למראה אתרוג כשרה, ואפילו לכתחילה מותר לקלפה מלבד ביו"ט דהוי כמתקן, ודווקא כשקילף רק את הקליפה החיצונה הדקה, אבל אם נחסר משהו מהאתרוג פסול ביום הראשון לפי הדעה שפוסלת בחסר משהו. וע"י לקמן סי' תרמ"ט ההכרעה להלכה בזה.
נפל עליו מים כשהוא תלוש ותפח או סרח אף שלא נרקב, או שנתבשל, או שהיה שרוי בחומץ חזק בכדי שירתיח, או שהיה שרוי במים או בשאר משקין ודבש מעת לעת, פסול, משום שאינו הדר. ומסתבר שהשיעור בפסולים אלו הוא ברובו, וצ"ע אם פסולים אלו פוסלים בחוטמו בכל שהוא.
אתרוג מנומר פסול, י"א דהיינו דווקא במנומר במראות הפוסלים, ואז זה פוסל בב' או ג' מקומות וכפי שנתבאר לעיל לענין חזזית. וי"א שאפילו מנומר בהרבה מראות כשרות פסול, משום שאינו הדר. ולמעשה צ"ע.
מראה שחור או לבן פוסל ברוב האתרוג או בב' וג' מקומות, כמו בחזזית. וכתב החיי אדם שאדום זה ממראה אתרוג, ודעת הפמ"ג שאדום באדמומית זה מראה פסול, אבל כאהינא סומקא י"ל שזה מראה כשר. ואם באותו מקום רגילים האתרוגים להיות שחורים מעט, כשר באותו מקום, אבל במקומות אחרים פסול, ומשמע שאפילו במקומות הסמוכים להם, ודעת כמה ראשונים להקל בזה. ואתרוג שחור מעט שגדל במקומות אחרים והובא למקום שדרכו להיות כך, לרש"י וסייעתו זה פסול, ולרי"ף ולרמב