סדר הקידוש- כשמקדש יברך על היין, ואח"כ יברך ברכת הקידוש, ואח"כ יברך על הסוכה, ואח"כ יברך שהחיינו לפי שזה ברכה גם על היום וגם על הסוכה, ואין נ"מ אם הסוכה היתה עשויה או שעשה אותה לפני סוכות כיון שלא בירך אז, ואם בירך שהחיינו ואח"כ בירך על הסוכה אינו חוזר לברך שהחיינו. ואם היו מברכים בזמן העשיה, א"כ ברכת הזמן היא רק על הרגל ומברכים אותה לפני ברכת הסוכה, ולדעת התוס' והרא"ש בכהאי גוונא א"צ לברך כלל ברכת שהחיינו כיון שהברכה בשעת עשיה מועילה גם לרגל. אם לא בירך שהחיינו בליל ט"ו יכול לברך כל שבעה אפילו בלי כוס, שהרי יכול לברך שהחיינו אפילו בשוק. ואם לא בירך שהחיינו בלילה השני בחו"ל מהמ"א משמע שלא יברך כל שבעה, והבה"ל כתב שנראה שיברך כל שבעה, וכ"כ בדרך החיים, וצ"ע. אם מקדשים מעומד- כתב השו"ע שלשיטת הרמב"ם מקדש מעומד ומברך לישב בסוכה ויושב ואח"כ מברך שהחיינו, דס"ל שהישיבה היא תחילת המצוה ויש לברך עובר (-קודם) לעשית המצוה, ויש לעשות כך כל ז' הימים. והרמ"א כתב שנוהגים לקדש במיושב, דס"ל שיש להסמיך את הברכה לעיקר המצוה שהיא האכילה. ובביאור הגר"א מצדד כדעת הרמב"ם, ודעת המור וקציעה שאם הוא מוציא אחרים בקידוש יקדש מיושב, ועיין ברמ"א ובמ"ב בסימן רע"א מה שנתבאר שם לענין העמידה בקידוש. ודעת הט"ז שמי שאוכל מעומד גם לדעת הרמב"ם יכול לברך מעומד, ואין לאכול בלי ברכה, ועל כן יש לשבת ולברך, אא"כ הוא אנוס ואינו יכול לשבת. ועיין בסימן תפ"ח אם יכולים כמה בעלי בתים לקדש בסוכה בבת אחת. מבואר ראוי לומר את ברכת הסוכה בקול במשיכה ובניגון וכן משמע מדברי הרמ"א, ודעת המ"א שהפטור ביום הוא בגר"א שיכול להוציאו, אלא שכתבו האחרונים שאם יכול לברך בעצמו אין כדאי שיברך עבורו. ודע שלדעת התוס' מה שאין מברכים שהחיינו עבור אחרים הטעם הוא כיון שלא מברכים לעשות סוכה, ולדבריהם ניחא למה בתקיעת שופר אפשר לברך שהחיינו עבור אחרים. זמן ברכת לישב בסוכה בשאר הימים- כתב השו"ע שבשאר ימים מברכים לישב בסוכה לפני ברכת המוציא, אך כתבו השו"ע והרמ"א שהעולם נהגו לברך אחרי ברכת המוציא לפני הטעימה, וכתב הרמ"א שבשבת ויו"ט שיש בהם קידוש מברכים לאחר הקידוש, ובשבת ויו"ט בבוקר שאין בהם קידוש אלא ברכה בעלמא על הכוס, נחלקו האחרונים אם יברך אחרי ברכת המוציא, או קודם שיטעם מהכוס, ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, ואם לא נוטל אז ידים אלא אוכל פת כיסנין, מצדד השערי תשובה שבזה לכו"ע יברך לישב בסוכה לפני שיטעם מן הכוס. ואם קידש בבית ואוכל בסוכה או איפכא, עיין בסימן רע"ג.
More in this printout
- הלכות סוכהמאמר זה מפרט את הלכות הסוכה הבסיסיות, כולל דרישות הסכך והדפנות, ומקורותיהן מהפסוקים וחז"ל. הוא מתאר את מהות הישיבה בסוכה ואת הדינים העתידים להתבאר בסימנים הבאים
- סימן תרכ"המאמר זה מפרט את הלכות בניית הסוכה, טעם מצוות הישיבה בה לזכר ענני הכבוד ביציאת מצרים, וזמני בנייתה המומלצים והמותרים.
- סימן תרכ"ומאמר זה דן בהלכות סוכה תחת אילן או גג, כולל דיני סכך כשר ופסול, השפלת ענפים, ודיני מזוזה בסוכה, ומפרט את דעות הפוסקים השונים והמחלוקות ביניהם.
- סימן תרכ"זמאמר זה מפרט את הלכות סוכה מתוך סימן תרכ"ז, ודן בדיני עשיית אהל פנימי בתוך הסוכה. המאמר מסביר מתי מותר לישון תחת מיטה או כילה, ומהם הכללים לתליית נוי סוכה.
- סימן תרכ"חמאמר זה דן בהלכות סוכה כפולה, דיני סכך פסול, שימוש בדפנות סוכה מחומרים שונים, וכן פריסת סדין תחת הסכך להגנה או לנוי.
- סימן תרכ"טמאמר זה דן בהלכות סכך וסוכה, ובפרט בדיני אהל בתוך סוכה, שימוש בחומרים שונים לסיכוך, ודיני טומאה הקשורים לסכך. הוא מפרט את הכללים לשינה בסוכה תחת כילה או קינופות
- סימן תר"למאמר זה דן בהלכות דפנות הסוכה, כולל דינים הנוגעים לסוכה בעלת שתי דפנות, סוכה בחצר, סוכה על גבי מבוי או באר, ודיני גובה הדפנות. הוא מפרט את הדעות השונות בפוסקים
- סימן תרל"אמאמר זה דן בהלכות סוכה מורכבות, כולל דיני סכך פסול ואוויר, גובה הסוכה המותר והפסול, וכיצד ניתן למעט חלל סוכה גבוהה מדי. כמו כן, הוא מפרט את דיני סוכה נמוכה ואכי
- סימן תרל"במאמר זה דן בהלכות סכך פסול ואויר בסוכה, ומתי הם פוסלים את הסוכה כולה או חלק ממנה. הוא מפרט את שיעורי הפסול השונים ואת דיני דופן עקומה בהקשר זה.
- סימן תרל"גמאמר זה דן בהלכות סוכה, ובפרט בשיעור גובה הסוכה המותר והפסול, כיצד למעט חלל סוכה גבוהה מדי, ודיני אכילה בסוכה כשהשולחן בבית.