לולב הוא ענף הגדל בעץ הדקל, ובו שדרה שיוצאים ממנה משני צידיה עלים רבים זה מעל זה, וכל עלה הוא כפול. ובתחילה הענף כולו הוא עץ אחד כחץ, ובהמשך הוא נפתח יותר ויותר עד שנעשה לחריות אבל דקל. ובסימן זה יבואר באיזה אופן הלולב כשר לנטילת לולב, ובאיזה אופן הוא פסול.
לולב שנפרדו עליו זה מזה באופן שאפשר לאוגדם יחד ולא נפרדו הרבה כעלי החריות (שנתקשו כעץ במקום חיבורם וא"א לאוגדם יחד), כשר אפילו אם לא אגדם. וכתב הרמ"א שמצוה מן המובחר לקחת לולב שעליו לא נפרדו לגמרי, וכתב הט"ז שכוונתו באופן שהעלים תלוים למטה אלא שהם עולים עם הלולב (וצ"ב כוונתו, דלכאורה זה תרתי דסתרי), אבל אם העלים רק נוטים קצת לצדדים כשר אפילו למצוה מן המובחר, אמנם דעת המאמר מרדכי והביכורי יעקב שלרמ"א למצוה מן המובחר יש ליטול לכתחילה לולב שעליו שוכבים זה על זה ואינם נוטים לצדדים.
ואם נפרצו עליו והיינו שנפרדו הרבה משדרת הלולב והם תלויים למטה כעלי החריות פסול אע"פ שאגדם וגם לא נעקרו ממקום חיבורם. וכן אם נעקר רוב מקום חיבורם בשדרה פסול אע"פ שאין העלים תלויים למטה אלא הם עולים על הלולב ועדיין מחוברים במקצת, וכ"ש שאם נעקרו לגמרי ממקום חיבורם לשדרה דפסול אפילו אם אגדם. וכן אם נתקשו העלים כעץ וא"א לחברם אל השדרה פסול, אבל אם התחילו להתקשות ועדיין אינם קשים כעץ כשר אפילו אם לא אגדם, אכן טבע הלולב שכשהוא מתחיל להתקשות העלים נפרדים, וכבר נתבאר לעיל שמצוה מן המובחר שלא יהיו העלים נפרדים. ובאופנים הפוסלים את הלולב צריך שיהיו רוב העלים ורוב כל עלה ועלה במצב זה, וכתב החיי אדם בשם רש"י שנפרצו זה פסול בגוף הלולב וא"כ זה פסול כל שבעה, אכן לפי הרמב"ם וסייעתו כשר בשאר ימים, וכ"כ הא"ר בשם הכלבו, אבל מיעוט העלים אינו פוסל כל זמן שהלולב נשאר מכוסה בעלים (ובבה"ל דן אם צריך שכל השדרה תהיה מכוסה בעלים או שמספיק רוב), ואם נשברו רוב עלי הלולב, אמנם נשאר רוב שיעור לולב שלם, יש להסתפק אם הלולב כשר או פסול, ואם רוב השיעור השלם נמצא למעלה כתב בביכורי יעקב שנראה שזה כשר, שהרי יכול לחתוך את מה שלמטה.
אם נשברה שדרת הלולב והלולב נשמט למטה ועדיין השדרה מעורה במקצת, לדעת המ"א נראה שזה כשר, אבל הרבה אחרונים פוסלים, ובבגדי ישע כתב שגם המ"א לא מכשיר בנשברה ממש אלא רק כשהשדרה למטה רופפת וחלשה, וצ"ע, וי"ל שהמ"א מכשיר רק אם נשברה רק רוב השדרה, ואולי הבגדי ישע סובר שגם בכהאי גוונא פסול.
נחלקה התיומת והיינו שעלי הלולב גדלים שנים שנים עלים מחוברים אחד לשני בגבם, ואם נפתח אותו חיבור ברוב העלים ורוב כל עלה ועלה, הלולב פסול. וכן אם העלים מתחילת ברייתם לא היו מחוברים שנים שנים הלולב פסול (והריטב"א מסתפק אם הפסול הוא רק ביום הראשון או כל שבעה). אבל אם רובם לא נחלקו אע"פ שהעלה האמצעי נחלק כולו כשר לדעה זו. וכתב הרמ"א שי"א שאם העלה האמצעי שמעל השדרה נחלק עד השדרה חשיב נחלקה התיומת והלולב פסול ביום הראשון, (ואם השדרה נגמרת בשני עלים חשיב נקטם ראשו בנקטמו העלים, אבל לענין הדס וערבה שניהם נחשבים תיומת ואם נחלק אחד מהם אפילו ברובו הלולב פסול ולדעת המחמירים להלן בנחלק במקצת ה"ה כשנחלק אחד מהם במקצת), וכן נוהגים, רק אם נקטם העץ חשיב נקטם ראשו, ומסתבר ששיעור הקטימה בהם הוא בכל שהוא.
נסדק הלולב אם נתרחקו שני סדקיו זה מזה עד שנראו כשנים פסול אפילו אם זה לא היה בתולדה. וכיון שדעת השו"ע שבנחלקה התיומת פסול רק בנחלקו רוב העלים, א"כ לדעתו גם נסדק פוסל רק ברוב העלים, וקמ"ל שבנסדק ונראה כשנים פסול אע"פ שלא נחלק רוב כל עלה, ולדבריו אף אם נחלק העלה האמצעי בכולו או ברובו עד דעביד כהימנק אפשר דכשר, אמנם מדברי הר"ן משמע קצת להחמיר בזה, וצ"ע. וכתב הרמ"א שאפילו אם לא נחלקה התיומת העליונה בענין שיש לפסול מדין נחלקה התיומת והיינו לשיטתו שאם נחלק העלה האמצעי פסול, כגון שלא נסדקה עד השדרה, ואפי' נסדקה רק מקצתה, מחמת נחלקה התיומת דעת הרבה אחרונים שאין לפוסלו, מ"מ כיון שנתרחב הסדק עד שנראה כשנים פסול, ויש להזהר בזה הרבה. והמ"א ביאר שהחידוש בנסדק הוא שגם אם התיומת לא נחלקה כלל ורק העלים הסמוכים נחלקו לשנים פסול, וגם המ"א מודה לדין הנ"ל, ולדבריו יש להזהר מאד בשעה שרוצה לבדוק אם נחלק העלה האמצעי, שלא לחלק את העלים.
עוד מפוסלי לולב- לולב שיש בשדרתו כמין קוצים, או שהוא נצמת ונכווץ, או שהוא עקום לפניו כמגל ונעשה שדרתו כגב בעל חטוטרת, או שנעקם לאחד מצדדיו, פסול, שאין זה הדר, אבל אם נעקם לאחוריו (לצד השדרה) כשר, שזו היא ברייתו.
לולב שראשו כפוף כאגמון פסול, שאין זה הדר, והיינו דווקא כששדרתו כפופה, אבל אם העלים בראשו כפופים כדרך הרבה לולבים כשר, ויש מחמירים בזה, והמנהג להקל כהשו"ע, והרא"ש כתב שהוא מעדיף לולב כזה מפני שאין העלים נחלקים ותיומתו קיימת, וכתב הלבוש דהיינו כשרק העלה העליון כפוף, אבל אם כל העלים או רובם כפופים כל שהוא פסול דאינו הדר כלל, והעתיקו המ"א, והט"ז מכשיר בזה, ועכ"פ כשיש אחר בודאי יש לקחת לולב שאין ראשי כל העלים או רובם כפופים. ולולב שלא רק הראש כפוף אלא גוף העלים נכפף הרבה מאד לאמצעיתם ונראה כמו שנחלק לשנים פסול, שאין זה הדר כלל, וה"ה אם העלה האמצעי נכפף הרבה לאמצעיתו.