סימן תרמ"ו
דיני ההדס
כתוב בתורה "ולקחתם לכם ביום הראשון וכו' וענף עץ עבות וכו' ", ודרשו חכמים דהיינו הדס שעליו חופים את עצו, ע"י שגדלים בכל שורה כמה עלים והם שוכבים על הענף. ובסימן זה יבואר מה הדין כשההדס נקטם, או יבש בראשו או ברוב עליו, או שיש בו ענבים, או חלק מהעלים, וכדלהלן.
נקטס או יבש- הדס שנקטם ראשו, והיינו שנחתך חלק מהעץ שלו (אבל בעלים לא שייך קטימה) כשר, אפילו אם לא גדלה תמרה במקום הקטימה, ושאני הדס מלולב וערבה שענפיו חופים את עצו ואין הקטימה ניכרת, ולפי זה אם אין עלים לחוף על ראשו פסול אף בדליכא אחר, ואפילו אם נקטם עלה אחד מתוך השלשה שחופים את הקטימה י"ל שיש מ"ד שגם הדס שאין ג' עלים בכל קן אלא פסול, ומ"מ יכול לקטום את העץ עם שני העלים עד סמוך לקן שתחתיו וההדס חוזר להכשרו, אמנם אסור לעשות עליו ביו"ט שום דבר שמכשיר את ההדס. וכן יבש ראשו כשר. ויש פוסלים בין בנקטם (וילה"ס אם דווקא בנקטמו שלשתם או אפילו באחד מהם) בין ביבש, משום שאינו הדר, וכתב הרמ"א שטוב להחמיר היכא דאפשר באחר, והב"ח כתב שביבש ראשו והיינו שיבשו העלים העליונים אין לברך עליו אפילו אם אין הדס אחר והנחלת צבי והא"ר והבגדי ישע חולקים, ומי שמיקל בזה במקום שאין הדס אחר אין למחות בידו. אבל יש תקנה שיסיר את העלים העליונים ואז הוא כשר לכתחילה לכו"ע, ולא מיקרי יבש אלא בהלבינו פניו, וזה דבר שאינו מצוי כלל בהדסים שגדלו בשנה זו, אבל מה עמהם שרגיל לגדול בין הקינים ענפים קטנים וקוטמים אותם כדי שלא יפסיקו בין הקינים, כשר לכו"ע אפילו אם עשה כך בכל ההדסים, כיון שאינו בראשו, ובשער הציון כתב שאם הענפים האלו מפסיקים ברוב הקינים של ההדס צריך מדינא לקוטמם, ויש להסתפק אם דין זה הוא לכו"ע, ולכתחילה נכון לקוטמם מערב יו"ט. (סעיף א' וסעיף י').
הדס שנשרו רוב עליו, אם נשתייר בכל קן וקן ג' עלים, כגון שהיו שם מתחילה שבע עלים, כשר אפילו אם זה היה בכל אורך ההדס, ואם היו שבעה ונשארו שנים פסול, ואף שאם היו שלשה ונשארו שנים בכל קן הסכימו כמה אחרונים להכשיר כדלקמן, שאני התם שנשתייר רוב הקן. (סעיף א' וסעיף ד').
הדס שגדלו בו ענבים אם ענביו מרובות מעליו והם אדומות או שחורות פסול בין אם גדלו בתלוש בין אם גדלו במחובר, דאין זה הדר, ואם הענבים הם בשאר גוונים כגון גע"ל (-צהוב) או בלאו (-כחול) כשר, (ובירושלמי איתא ששחור או אדום פוסל משום הפרי, והתורה אמרה "ולקחתם ענף" ולא פרי, משא"כ בירוקות שעדיין לא נגמר הפרי, ולפי זה אם דרך ההדס לגדל ענבים שהם ירוקים גם בגמר הפרי פסול, ובבבלי משמע שכשר באופן זה, וכן סתם השו"ע. ואם מיעט את הענבים מערב יו"ט כשר, ואפשר לכתחילה כיון למעטם אפילו אחרי אגידת הלולב, אבל ביו"ט אין למעטם מפני שזה כמתקן, (ואם אין לו הדס אחר, נוטלו כדי שלא תשתכח תורת לולב אבל אינו מברך עליו. סעיף י"א). ואם עבר וליקטם, או שליקטם אדם אחר לאכילה ואינו מתכוון להכשיר את ההדס, או שליקטם הוא אבל יש לו עוד הדסים כשרים ואינו צריך להדסים אלו, כשר, והיינו