סדר יום הושענא רבה
היום השביעי של סוכות נקרא הושענא רבא, מפני שביום זה נוטלים את הערבה שנקראת הושענא, ומרבים ביום זה באמירת הושענות, לפי שבחג נידונים על המים וכל חיי האדם תלויים במים, ויום זה הוא גמר החתימה והכל הולך אחר החיתום, ולכן יום זה שונה בכמה דברים משאר ימי החג.
בליל הושענא רבא נוהגים ישראל להיות נעורים בלילה, וכבר מודפס סדר הלילה. ולענין הזיווג דינו כמו בשבועות, ובליל טבילה ישמש.
כתבו הראשונים שיש סימן בצל הלבנה בליל הושענא רבא מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה, ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה כדי שלא יורע מזלו, וגם בגלל שהרבה לא מבינים דבר זה על בוריו, ויותר טוב להיות תמים ולא לחקור אחרי עתידות.
המדקדקים נוהגים לטבול עצמם קודם עלות השחר כמו בערב יוה"כ, ועדיף לטבול מבערב כדי ללמוד כל הלילה בקדושה.
במוסף אומרים קדושת נעריצך כמו ביום טוב, וכן את הקדיש שאחרי מוסף אומרים בניגון של יו"ט.
אין רגילים לעשות מלאכה של חול עד אחרי שיוצאים מבית הכנסת, ויש שגם מסירים מעצמם את הכיס של המעות, ומה שגובים אז מעות אתרוג זה מפני שאז רוב הקהל מתאספים ויש מזה רווח לצדקה.
אם יש ברית אומרים פזמון זכור ברית, לפני אנא אזון חין וכו'. רמ"א. והמ"ב כתב שיותר טוב לאומרו לפני החרוז הבט לברית.
דיני שבת חול המועד סוכות
נוהגים להתיר איגודו של לולב, ומקיפים עם הלולב שבע פעמים (כפי שהקיפו ביום זה במקדש ז' פעמים את המזבח), ומרבים תחנונים על המים.
נטילת ערבה בהושענא רבה
מצות ערבה במקדש היא הלכה למשה מסיני, והיו מביאים ערבות בכל יום מימי החג והכהנים זוקפים אותם על צדדי המזבח, ואח"כ היו העם באים ונוטלים אותם משם ומנענעים אותם, והנהיגו נביאים ליטול ערבה בגבולין ביום השביעי (שיש בו יותר קדושה משאר הימים, שהרי ביום זה היו מקיפים ז' פעמים. ולולב תיקנו ליטול ז' ימים כיון שיש לו עיקר מן התורה ביום הראשון אף בגבולין).
נוטלים ערבה בהושענא רבא מלבד הערבה שבלולב, ואין מברכים עליה כיון שזה רק מנהג שהנהיגו נביאים ואינו בתורת תקנה.
נהגו ששמש בית הכנסת מביא ערבה למכור, כמו שהיו שלוחי בי"ד מביאים בזמן שבית המקדש היה קיים.
הקפה עם הערבה
י"א שגם בהושענא רבה מקיפים עם הלולב ולא עם הערבה, וכתב השו"ע שנהגו להקיף גם עם הערבה (כדי לצאת ידי שתי השיטות בגמרא), ועיין לקמן מנהגינו בזה. ואם אין לולב בעיר יקיפו בהושענא רבה בערבה.
שיעור אורך ערבה זו הוא ג' טפחים כשיעור הערבה שבלולב, וכל דבר הפוסל בערבה שבלולב פוסל גם בערבה זו, (ולכן יש להזהר שלא יהיה גזול או יבש, וכמוש כשר, אך לכתחילה טוב שיהיו לחים משום הידור מצוה).
דינא די שיהיה עלה אחד בבד אחד, אמנם כיון שהדבר מכוער נהגו לעשות ההושענות יפים, משום "זה קלי ואנוהו". וטוב לכתחילה שיהיה עכ"פ ג' בדים, ובשם האר"י כתבו לקחת ה' בדים.
י"א שאין לקשור את בדי הערבה, אבל הרב משה זכותא חולק וסובר שצריך לקושרם, וכן מנהגינו.
חבטת הערבה
חובטים בערבה על הקרקע או על הכלי פעמיים או שלש, ובשם האר"י כתבו שיחבוט ה' חבטות דווקא על הקרקע, וטוב לחבוט תחילה על הקרקע ה' חבטות, ואח"כ יחבוט על הכלים כדי להסיר את העלים ולא יחבוט תחילה על הכלים שמא יוסרו כל העלים ולא יוכל לקיים מצות חבטה על הקרקע. א"צ להסיר את כל העלים.