ב. סיומא דדינא יום החיתום - לפני מ"י אתם מטהרים
ביום הושענא רבא יש התעוררות גדולה, ומרבין בו בתפלה, ועל פי פשט טעם הדבר הוא לפי שבחג נדונין על המים, והרי כל חיי אדם תלויין במים, כמ"ש הטור (לו"ס סי' תלסל). ועפ"י פנימיות הענין הוא משום שהושענא רבא הוא יום שקובעים בו 'הלכה למעשה', כי עד עכשיו היה משפט וכתיבה וחתימה, והכל מונח עדיין בגנזי המלך, ומעכשיו הרצים יוצאים דחופים בדבר המלך, כי מעבירין להם את הפתקא טבא, שימסרו לכל א' את הפתקא טבא, ולכן מרבין בתפלה ביום זה כי עדיין אפשר לעכב את השליחים, ומבקשים מאת השי"ת שישלח רק פתקאות טובים, ובשמחת תורה כבר מכניסים את הפתקאות אל 'תיבות הדואר', כמובן שתמיד אפשר להפציר בתפלה ואפשר גם כן לשבור את תיבת הדואר ולהוציא משם את הפתקאות, אבל כמובן שזה קשה עד למאוד, ולמה להמתין עד אז, למה לא להתעורר כעת, הרי בעת הזאת אפשר לסדר ולתקן הכל בנקלי.
ובפיוט 'ונתנה תוקף קדושת היום', הנוסח שלפנינו הוא 'בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון וכו', אמנם בראשונים מובא עוד גירסא 'בראש השנה יכתבון וביום הושענא רבא יחתמון' (עי' ליקנטי עס"ס פ' ויסלס) ולפי"ז יום הושענא רבא הוא יום חתימת וסיום הדין. ובמחזור ויטרי (סי' סכק) כ' שביום כיפור נחתם לחיים דיננו והיום נתקיים בחתימת החיים. וי"ל בזה דהנה יום הכפורים הוא החתימה ויום הושענא רבא הוא החיתום בחותם בתוך חותם, כמ"ש הבני יששכר (מסמלי קולס תסלי מלמל ין לות ל) דקיי"ל דבדבר החשוב בעינן חותם בתוך חותם (ע"ז כס, ל) ואין לך דבר חשוב בעולם כישראל, ע"כ הגם שנחתמו לחיים ולישועה ולרחמים ביום הכפורים,
עכ"ז צריכים עדיין חותם בתוך חותם, עפ"י אמרם ז"ל דדבר חשוב הנשלח ביד גוי בעינן חותם בתוך חותם, דכולי האי לא טרחי ומזייפי (סס כט, ג) וה"ה בנידון המשפט הקדוש העליון, כיון שנגמר לטובה חותם בתוך חותם, שוב לא טרחי המקטרגים לקטרג ולומר ח"ו שיגרום החטא. וא"כ יש להוסיף שאי"ז סתירה לנוסח שלנו, שלא נזכר יום הושענא רבא, כי בהושענא רבא הכל חתום ונעלם, שמור ומוגן ממגע עכו"ם ומקטרגים.
ועוד ענין יש בזה, שבראש השנה ויום הכיפורים כותבים וחותמים בספרים, בספר החיים, בספרן של צדיקים, וכשם שיש ספר חוקים, אך עלול אדם לחשוב שאין לו מקום בספר ח"ו, ואינו יכול לזכות להושענא רבא, לכן מוסרים לו מן הצד פתקא טבא, יחס והעדפה מיוחדת 'פרוטקציה', שאפי' מי שלא הצליח לפעול בראש השנה וביום הכיפורים, ונעשה מה שנעשה, יכול לפעול בהושענא רבא, כי כשמגיע 'הלכה למעשה', אפשר להעמיד הכל כפי הראוי.