ז רק לשון הזמן רק ציווי שגם בעת האסיף לא תהי' שמחתו בהגשמיות של הגורן ויקב, רק ישמח בהחג שהוא השמחה והדביקות בהשי"ת. וכשזוכין להכיר שהוא ית' שורש הברכה, נהפך גם השפע הגשמי להיות בכלל הקדושה, בחינת בכל דרכיך דעהו, שגם בתוך עניני העולם ועסק הגשמיות יוכל איש ישראל להיות דבוק בו ית' ודוק. (סוכות ע"ט)
בברהמ"ז 'הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת'. ויש להבין, דשלמה בנה את בית המקדש ולמה קרוי 'סוכת דוד'. ונראה דבנין החיצוני הי' מעשה שלמה, אבל פנימיות המקדש כמער איש וליות (מלכים ז') היתה מכח דוד אע"ה, וכשביקש שלמה להכניס הארון לקדה"ק לא נפתחו שערים עד שאמר זכרה לחסדי דוד עבדך, שעיקר המקדש אינו הבנין הגשמי אלא הפנימיות, קשר איש ישראל עם הקב"ה בחינת תוכו רצוף אהבה. והיינו 'סוכת דוד', שהסוכה בחינת מקיף ועיקרו למה שבתוכו, וכן בחג הסוכות יוצאים מדירת קבע לדירת עראי כדי לעורר אותה אהבה דלכתך אחרי במדבר, וע"ז אנו מבקשים שיקים לנו את סוכת דוד הנופלת, ויתגלה שוב אותה האהבה הפנימית ותשרה שכינה בישראל ודו"ק. (סוכות תנש"א)