לסגור דלת או תריסי חלון בשבת חוה"מ כדי שישמשו כדופן לסוכה
שאלה. סוכה שהדלת או תריסי המרפסת משמשים לה כדופן לסוכה כדי להתירה [היינו מחיצה שלישית], האם מותר לסוגרם בשבת וביו"ט כשעל ידי זה מתיר את הסוכה.
תשובה. מותר, אע"פ שעל ידי זה מתיר את הסוכה.
הרחבת הדברים. הנה נפסק בשו"ע (בס"א) דאין מחיצה אסור אא"כ נעשית להתיר סוכה או להתיר טלטול, וכתב במשנ"ב (סק"ד) היכי דמי מחיצה הנעשית להתיר הסוכה כגון שהיה לסוכה רק ב' דפנות ועשה לה מחיצת עראי לדופן השלישית דאז חשיב הך מחיצה שלישית כבנין כיון דעל ידה נתכשרה הסוכה. ולכאורה עפ"י זה היה אסור בנידו"ד לסגור הדלת או תריסי המרפסת. אמנם ביאר מו"ר, דמפני שהדלת והתריס קבועים לקרקע ע"י צירים א"כ דומה הוא למה שהביא בדרכי משה להלן (סי' תרכו סעי' ג) בשם מהרי"ל [והובא בהגהות הרמ"א שם להלכה] בזה הלשון: מותר לעשות הסוכה תחת הגגות העשויות לפתוח ולסגור, ומותר לסגרן מפני הגשמים ולחזור ולפותחן ואפי' ביו"ט שרי לסגרן ולפותחן אם יש להם צירים שסוגר ופותח בהן, ואין בזה לא משום סתירה ובנין אוהל ביו"ט וכו', ע"כ ועיי"ש. וביאר שם במשנ"ב (סק"כ) מה דביש להם צירים הוה כפתח ומותר לפותחו ולסוגרו, וכדלת הקבוע בצירים שמותר לפתוח ולסגור בשבת אף אם היא מחיצת המתרת. ולפי"ז אמר מו"ר, דפשוט דבנידו"ד מותר לפותחו ולסוגרו וכמו שפסק הרמ"א בהלכות סוכה.
הגאון הגדול רבי מאיר סירוטה שליט"א
העצה להכשיר סוכה שנפל הסכך בשבת חוה"מ סוכות ברוחב ג' טפחים
שאלה. בשבת חוה"מ סוכות נפל הסכך בצד הסוכה לרוחב ג' טפחים, ועי"ז נפסלה הסוכה, וכעת נשאלת השאלה האם מותר לכסות את החלל בשמיכה כדי לעשות בכך דופן עקומה ולהכשיר את הסוכה.
תשובה. מותר לעשות כן בשבת דתוספת עראי הותרה אפילו כשמתרת השימוש עי"ז, ועי' בהערה.
הרחבת הדברים. שאלה זו נשאל מו"ר לפני שנים רבות ע"י גבאי של ביהמ"ד גדול בירושלים עיה"ק, שבליל שב"ק חוה"מ סוכות נפל מחמת הרוח הסכך בצידו של הסוכה ברוחב ג"ט ובזה נפסלה הסוכה, ובאו לשאול את פי מו"ר מה אפשר להם לעשות כדי להכשיר את הסוכה. והורה להם מו"ר, לעשות כמבואר בשו"ת לכסות את אותו החלל עם שמיכה וכדומה, ובכך יהיה לזה דין דופן עקומה ונכשר הסוכה בזה. ומה שאין בזה איסור מצד דין של תוספת עראי במחיצה המתרת, הנה מבואר בהגהות הרמ"א (בס"א) בסופו, שכשם שמותר תוספת עראי על אוהל הפרוס מבעו"י (כמבואר בשו"ע בסעי' ב) כן מותר תוספת עראי אף במחיצה המתרת. ולפי"ז ה"ה בנידו"ד. והנה עי' בהלכות סוכה (בסי' תרלז ס"א) שכתב המשנ"ב (שם סק"א) שאם נפל אפי' רק מקצת מהסכך ביו"ט אסור להוסיף עליו. ובשעה"צ שם (סק"ג) ציין מקורו בפתחי עולם בשם שו"ת שואל ומשיב (מהדו"ד ח"ג סי' כה), והטעם כתב שם בשו"מ משום דרק במחיצה מותר להוסיף אפי' אם היא מתרת אבל לא בגג, (שזה לא מבואר בהגהות הרמ"א כאן להיתר). ועיי"ש שכתב עוד טעם שאסור משום דהמצוה עושה אותה קבע, וכמו שאמרו בעירובין (נה:) לגבי דגלי מדבר דכיון דכתיב "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו" כמאן דקביע דמי. אכן עי' בפמ"ג (כאן א"א סק"א) שכתב שאסור להוסיף על הסכך משום דהוי קבוע לח' וט' ימים, ומשמע דבאופן שהוא עראי מותר אף בגג ואף בסוכה. וכן נקטינן להלכה.
הגאון רבי אהרן מרדכי גרין שליט"א
א. מצות ישיבה בסוכה:
א. כתב השו"ע [סימן תרלט ס"א]: כיצד מצות ישיבה בסוכה, שיהיה אוכל ושותה וישן ומטייל ודר בסוכה כל שבעת הימים, בין ביום ובין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה, וכל שבעה ימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע.
ב. אם ירצה לדבר עם חבירו ידבר עמו בסוכה, דתשבו כעין תדורו. וגם אם צריך לדבר בעניני משא ומתן, אל יצא משום זה מהסוכה, דבישיבתו שם סתם מקיים מצוות עשה דבסוכות תשבו.
ג. כתב השל"ה לפי שקדושת הסוכה גדולה מאוד, ראוי למעט בה בדברי חול, ולדבר בה כי אם קדושה ותורה, וכל שכן שיהיה זהיר מלדבר שם לשון הרע ושאר דיבורים אסורים ח"ו. וכן יזהר שלא לכעוס בסוכה. [מ"ב שם, ובשעה"צ סק"ד בשם הא"ר].
ב. הכנסת כלים לסוכה והמסתעף:
א. כתב השו"ע [שם]: וכל שבעה ימים עושה אדם את ביתו עראי וסוכתו קבע, כיצד, כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה, וכלי שתיה כגון אשישות וכוסות שאין נמאסים ככלי אכילה, וגם דרך האדם לשתות יותר [מ"ב שם] בסוכה, אבל כלי אכילה לאחר אכילה [טור שם] חוץ לסוכה. וכתב המגן אברהם [שם] דמלשון הטור "לאחר אכילה" משמע שדווקא לאחר אכילה צריך להוציא את הכלים חוץ לסוכה, אמנם קודם האכילה ואפילו בשעת אכילה מותר להשהותם בסוכה.
ב. ולענין קדירות, כתב המשנה ברורה [שם] דמנהג העולם להחמיר שלא להכניסם כלל, ואפשר שהעולם חששו לדעת הראשונים שקדירות אין להכניס בכל אופן, אלא יערה מהקדירה לקערה ויכניס הקערה לסוכה, ואם אין לו קערות יכול להכניס גם את הקדירות בשעת אכילה.
ג. רוב הראשונים סברי שאין כלים אלו פוסלים את הסוכה בעת שהותם שם לאחר אכילה, אמנם המשנה ברורה [בשעה"צ סקי"ג] כתב, דנכון להיזהר שלא להשהות כלים אלו בסוכה, דלדעת רבינו מנוח נפסלת הסוכה על ידם מדרבנן ואין לברך אז ברכת לישב.
ד. הדר בקומה גבוהה וסוכתו נמצאת למטה, כך שאם יצטרכו להוציא תיכף לאחר כל מנה את כלי האכילה של המנה הקודמת כדי להעלותם בבית הוי טירחא יתירא, כתבו הפוסקים דלכתחילה יש להניחם בתוך שקית אטומה או כיסוי אחר שלא יראה הלכלוך ולא יהיה בזיון לסוכה, אך אם אין לו במה לכסותם, מותר להשהותם בסוכה עד גמר כל הסעודה. [באופן שאינו יכול להשאירם חוץ לסוכה. נט"ג ערפ"ה].
ה. הפושט מנעליו קודם השינה, כתב בערוך השולחן [שם ס"ד] דיש להניחם תחת המיטה שאינו לכבוד להניחם כך בסוכה.
ו. הנוטל ידיו לסעודה, כתב בערוך השולחן [שם] דטוב שלא יטול ידיו בתוך הסוכה. אמנם מנהג העולם להקל בזה, כיון שהיום גם בכל השנה נוהגים הרבה בני אדם ליטול ידיהם לסעודה בחדר הנאה שלו, ובפרט אצל אדם נכבד שכן הדרך גם בשאר ימות השנה שמביאים לפניו ליטול, שאין מקום להחמיר בסוכות.
ז. נטילת ידים שחרית, בהכרח ליטלם בסוכה, אכן תיכף ומיד יוציאם מהסוכה. [ערוך השולחן שם].