הטעם שחג הסוכות כנגד יעקב אבינו והקשר של וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סְכֹּת - לענני כבוד יעקב אבינו בחמלתו על הצאן בנה להם סוכות.
הטור (או"ח סי' תיז) הביא שג' מועדים הינם כנגד ג' אבות, פסח כנגד אברהם, שבועות - כנגד יצחק, וסוכות - כנגד יעקב שנאמר בו (בראשית לג, יז) "וְיַעֲקֹב נָסַע סְכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סְכֹּת".
וצריך להבין מהי השייכות בין חג הסוכות לכך שיעקב בנה למקנהו סוכות. עוד צריך ביאור מהנאמר בהמשך הפסוק שם וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סְכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָקוֹם סְכֹּת, והדבר הינו צריך ביאור מדוע יעקב קרא למקום סוכות בגלל שבנה למקנהו סוכות.
ובאור החיים הק' כתב לבאר: "אולי כי עשה להם דבר חדש בחמלתו על המקנה, מה שלא עשה כן אדם קודם שיכין סוכה לבחינה ולשינוי חדש קרא המקום עליו".
ומבואר בדברי האור החיים שהענין המיוחד, בכך שיעקב עשה למקנהו סוכות, הוא שקודם לכן לא היה נהוג לעשות למקנה סוכות, ועשייתם של הסוכות למקנה הורתה על הנהגה מיוחדת של חמלה ורחמים אפילו על בעלי חיים, שלמרות שבעלי החיים אינם מוכרחים להיות בסוכות אך יעקב אבינו בחמלתו על הצאן בנה להם סוכות.
ובחסד זה יש חידוש מיוחד שכן אין שייכות בין האדם לבין בעלי חיים, והדבר אינו נובע אלא מדבקותו של האדם בבוראו "אשר רחמיו על כל מעשיו" ולכן נקרא שם המקום על שם החסד המיוחד שבעשיית הסוכות למקנה.
החסד המיוחד שבענני הכבוד
המבי"ט בספרו בית אלקים (שער היסודות פרק ל"ז) כתב שהטעם לכך שקבעו את חג הסוכות זכר לענני הכבוד ולא קבעו זכר למן ולבאר, הענין בזה הוא מפני שענני הכבוד לא היו כל כך הכרחיים כמו המן והבאר, אלא ענני הכבוד ניתנו להם כדי להגן עליהם משרב ושמש, אבל יכולים היו להתקיים גם מבלעדיהם, ולכך הוקבעו ימי חג הסוכות רמז לענייניהם, כי גם בדבר שלא היה הכרחי כמאכל ומשתה עשה הקדוש ברוך הוא נס ופלא עמהם במדבר, וזהו הרמז לענני כבוד בכל שנה בישיבת סוכה.
והוסיף שם המבי"ט לבאר בזה מה שאמרו שבני ישראל זכו לענני כבוד בזכות אהרן (תענית ט, א) שלמרות שכן הנהגתו של אהרן הייתה לאהוב ולרדוף אחר השלום, ומתוך כך אהרן התנהג עם כלל ישראל באופן של לפנים משורת הדין, ומכוח זה זכו כלל ישראל לענני כבוד שהחסד שבהם לא היה דבר הכרחי אלא חסד מיוחד לפנים משורת הדין.
ביאור השייכות בין ולמקנהו עשה סוכות לחג הסוכות
ונראה שזהו השייכות בין כך שיעקב עשה סוכות עבור מקנהו לבין זכייתם של בניו בסוכות, שכן יעקב לא היה מוכרח לעשות סוכות למקנהו, אך עשה כן וחידש בכך הנהגה מיוחדת של חסד, ומכוח זאת זכו הכלל ישראל לחסד מיוחד לפנים משורת הדין, לחסות בענני הכבוד תחת צילו של השם יתברך למרות שמצד עצמם לא היו ראויים לאותו החסד.
ובזה יש לבאר מה שאמרו חז"ל בשכר "והוא עומד עליהם זכו ישראל לענני הכבוד", שהכוונה בזה הוא שעמידתו של אברהם מעל גבי האורחים בכל היוותה ביטוי מיוחד של חסד, ומכוח זה זכו לענני הכבוד והדברים משלימים למה שנתבאר בזה.
(דביר הקודש)