טז. אושפיזא דאהרן כהנא קדישא - ענני הכבוד היו בזכותו של אהרן הכהן שהיה אוהב שלום
- Sukkos
- 5787
- Hebrew
טז. אושפיזא דאהרן כהנא קדישא - ענני הכבוד היו בזכותו של אהרן הכהן שהיה אוהב שלום
הנה כבר ביארנו שחג הסוכות נקרא בשם 'זמן שמחתינו' בלשון רבים כי השמחה בחג היא דוקא באופן של 'שמחתי ושימחתי אחרים', כי אידישע שמחה אינה כשאדם יושב ושמח לבדו, אלא רק באופן של 'שמחתי ושימחתי אחרים', כמ"ש הרמב"ם (פ"ו מהל' סוכה יו"ט הל' יס) מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לאחרים נקראת שמחת כריסו ואינה שמחה של מצוה. ובחינה זו שייך ביותר באושפיזא דאהרן כהנא קדישא, שהרי הסוכה היא זכר לענני הכבוד שהשי"ת הקיף את בני ישראל, 'למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים', ואהרן הכהן היה משמח את הבריות, כי מידתו היתה אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות וכו', ועבודתו היתה 'שימחתי' ובזכותו זכו ישראל ל'שמחתי', היינו השמחה העילאית בכך שזכו לענני הכבודד.
ואיתא במתני' (לכות ל, יב) הוי מתלמידיו של אהרן וכו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. ומבואר בזה שכל א' יכול לזכות להיות מתלמידיו של אהרן הכהן, ולהיכנס לישיבתו של אהרן. ולכן דרשו חז"ל הפסוק (מללכי ב, ז) ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבא-ות הוא', אם הרב דומה למלאך ה"צ יבקשו תורה מפיהו שקאי על אהרן הכהן דייקא, שמקרב את כולם כא' לתורה, ומכניסן לתוך ישיבתו, וכשמו כן הוא "ישיבת סוכה'ה.
והנה ידוע שתיבת ישרא"ל הוא ר"ת יש ששים ריבוא אותיות לתורה (מגלס עמוקות לופן קפו ועי' פנ"י קלוסין ל, ס וסי' סס"ס סוף מסכת קולין) ואיתא במדרש דאילו היה נעדר אפי' אדם א' מישראל בקבלת התורה לא היתה התורה ניתנה חסירה ח"ו, וספר תורה שחסר בו אות אחת הרי הוא פסול, וכל א' מישראל הוא אות בספר תורה, ועל כן נפסק להלכה בשו"ע (יו"ד סי' סמ סעי' ו) שכל יהודי שנפטר מן העולם רח"ל, יהיה מי שיהיה, צריך לקרוע עליו, כדין ספר תורה שנשרף. ולענין קדושת ספר תורה, הדין הוא שגם אם הספר תורה פסול, כגון שיש בו נגיעות או חסרות ויתרות, בודאי צריך לתקן, אבל גם במצב כזה יש בו קדושת ספר תורה, וכמו כן לגבי כל אחד מישראל יש בו קדושת ספר תורה, גם אם הוא במצב של ריחוק. ואם יש מחלוקת ופירוד בישראל הרי זה כאילו קורעין את הספר תורה ח"ו, ולהיפך ע"י השלום זוכים להתקרב אל האות שבתורה ולשמור על שלימות התוה"ק, ואהרן הכהן ע"י שהיה מרבה שלום בישראל ממילא היה גם מקרב את הבריות לתורה, דהא בהא תליא.
ואחז"ל (פרד"ס פי"ז) שכאשר נסתלק אהרן הכהן נאמר 'ויבכו את אהרן כל בית ישראל', אבל בהסתלקות מרע"ה נאמר 'ויבכו בני ישראל את משה', ולא כתיב כל בית ישראל, כי מרע"ה היה שופט בין איש ובין רעהו, ופעמים שא' יצא חייב בדינו ולא היה מרוצה, ומצינו שחשדוהו על החמורות, ואיתא במדרש (ילק"ס מללכי ג סי' תקפק) שבמרע"ה כתיב 'ומשפטיו עם ישראל' שהיה אומר יקוב הדין את ההר, אבל אהרן הכהן 'רבים השיב מעון' שהיה אהרן מהלך אם פגע בו אדם רע או רשע נתן לו שאלת שלום, למחר בקש אותו האיש לילך ולעבור עבירה, אמר אוי לי איך אשא עיני ואראה את אהרן בושתי ממנו שנתן לי שלום, נמצא אותו האיש נמנע מלילך לעבור עבירה, וכן שני בנ"א שעשו מריבה זה עם זה, הולך אהרן ויושב לו אצל אחד מהם, ואומר לו ראה בני חברך מהו עושה מטרף לבו מחנק עצמו תולש בשערו, ואומר אוי לי איך אשא עיני בחברי בושתי ממנו שאני הוא שסרחתי עליו, והיה יושב אצלו עד שהיה מוציא כל קנאה שיש בלבו, שוב הולך אצל חברו ועושה לו כך, וכשפגעו זה בזה גפפו וחבקו זה לזה (עי' כ"ז כסלוכס כלכות לל"ג פי"ג מ"ג מ"ל).
ומכוחו של אהרן הכהן אנו יכולים לבוא לידי שלום ואחדות ישראל, ולקיים מצות סוכה וד' מינים כראוי, כי ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת, וד' מינים מרמזים על כל ד' כתות בישראל כדאי' במדרש (ויק"ל פ"ל, יג) אלו שיש להם תורה ומעשים טובים ואלו שיש להם תורה בלא מעשים טובים ואלו שיש להם מעש"ט בלא תורה ואלו שאין להם לא תורה ולא מעשים טובים, וכולם מתאגדים באגודה אחת, ואהרן הכהן אוהב גם את אלו שאין להם לא טעם ולא ריח, לא תורה ולא מעשים טובים ומקרבן לתורה. וכאשר יש האחדות בישראל זוכים לשלימות התורה של ששים ריבוא אותיות לתורה, וע"כ אחר סוכות אנו שמחים בשמחת התורה בשמיני עצרת.