טו. אושפיזא דמשה רעיא מהימנא - הסוכה זכר לענני הכבוד שהחזירם מרע"ה שהחזיר את בנ"י בתשובה
- Sukkos
- 5787
- Hebrew
הנה סדר האושפיזין הוא קודם משה ואח"כ אהרן, ולכאו' היה צריך להקדים את אהרן שהיה גדול ממשה בשנים, ורש"י בפ' וארא (ו, כו ל"ס קול) כתב, יש מקומות שמקדים אהרן למשה כמ"ש 'הוא אהרן ומשה', ויש מקומות שמקדים משה לאהרן כמ"ש 'הוא משה ואהרן' לומר לך ששקולים כאחד. ומבואר שאין לומר שמשה רבינו נבחר לקבל את התורה לכן הוא גדול יותר מאהרן הכהן, רחמנא ליצלן מהאי דעתא, כי באמת בגדלותם ובחשיבותם היו שקולים ממש, והחילוק היחיד ביניהם היה שאהרן היה גדול ממשה בשנים, וא"כ לכאו' היה צריך להקדים את אהרן לפני משה בסדר האושפיזין. ובפרט בחג הסוכות שהסוכות הם זכר לענני הכבוד שהיו בזכותו של אהרן הכהן, [וכדאי' בגמ' (תענית ט, ל) שלאחר פטירתו של אהרן הכהן נסתלקו ענני הכבוד] ולמה מקדימים את אושפיזא דמשה לפני אושפיזא דאהרן.
ואולי י"ל דהנה אי' בגמ' שם, דלאחר שנסתלקו ענני הכבוד 'חזרו בזכות משה', ולפי"ז י"ל דמשו"ה זכותא דמשה גדול מזכותא דאהרון, משום שאהרן הביא את ענני הכבוד, אבל משה רבינו החזירם אפי' לאלה שאינם ראויים לזה זהו 'מקרבן לתורה', שהחזיר את ישראל בתשובה, והחזירם שנית אל תוך ענני הכבוד, וזו היא מדרגה גדולה יותר, ובמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, ולכן מקדימים את משה לפני אהרן. ואיתא בספר חרדים (פרקי תשובה פ"ז) בפ' ואתה תצוה ויקחו אליך, כלומר צוותא לבעל תשובה, שבכל בעל תשובה מאיר בו ניצוץ משה רבינו עיי"ש. והיינו שכוחו של משה רבינו ע"ה מסייע לכל בעל תשובה שיהיה לו כח להמשיך בדרך הטובה, וזהו 'חזרו בזכות משה'.
ועיין בדרשות חתם סופר (לסכת סוכס תקל"ס לף כט ע"ל) שביאר הטעם שנקבע חג הסוכות לזכר ענני הכבוד בימים אלו דוקא, הלא היו ענני הכבוד בכל השנה מ' שנים, וגם למה לא נעשה זכר למן ולבאר ומ"ש ענני הכבוד, וכתב דעיקר שמחת החג הוא על יום סליחה של יוה"כ, והראיה הברורה שזכינו ביוה"כ ליום סליחה, כי החוטאים בעגל פלטם ענני הכבוד, וכשנסלח להם על העגל כשירד משה ביום ב' מחרת יוה"כ, וציוה עד ליל שבת שהעבירו קול במחנה, והיא היתה ליל א' של סוכות לפמ"ש תוס' בב"ק (פן, ל ל"ס כדי) שירד משה ביום ב' מחרת יוה"כ, ואז כשנגמרה נדבת המשכן נגמרה סליחת יוה"כ, וקלט הענן אותן שכבר פלט, וע"כ יושבים בסוכה זכר לענני הכבוד שקלטם ושהוא סימן על סליחת יוה"כ. [וע"ע בדרשות חת"ס (לסוכות דף כג ע"ג ל"ס ססלס) שכתב לבאר עפי"ז הטעם שנשים פטורות מסוכה, כי הנשים לא חטאו בעגל לא פלטם הענן מעולם, ע"כ הן פטורות מסוכה, דבאמת לא היו באותו הנס שחזרו ענני הכבוד].
ולפי הדברים האלה י"ל דמ"ש שענני הכבוד חזרו בזכות משה, היינו מלבד מה שחזרו לאחר פטירת אהרן, חזרו גם לאחר חטא העגל בזכות משה שעלה למרום ועמד לפני כסא הכבוד וביקש רחמים עבור כלל ישראל כמ"ש (דברים ט, כה) ואתנפל לפני ה' את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי', עד שאמר לו השי"ת 'סלחתי כדבריך', והחזיר את ענני הכבוד. (ועי' ספ"ס ליקוטיס מ' לפ' תסל ל"ס וילס). ולפי"ז יש לתרץ קושיית הטור הידועה (סי' תלכס) שהקשה שמכיון שיצאנו ממצרים בחודש ניסן למה לא ציוה השי"ת לעשות סוכה באותו הזמן. ולהנ"ל א"ש כי איה"נ הסוכה אינה זכר לענני הכבוד שיצאו בהם ממצרים, אלא זכר לענני הכבוד שחזרו אחר יוה"כ, וע"כ בודאי זהו הזמן הנכון לעשות סוכות תיכף אחר יוה"כ.
ויש להוסיף לפמ"ש במדרש (עי' ילקו"ס פ' סמול למז סלנג) שהסוכה היא המשך לכפרת יוה"כ, שיש ענינים שאין יוה"כ מכפר, לכן יוצאים אל הסוכה ונחשב כגלות המכפרת. וע"כ תיקנו לומר בנוסח 'יהי רצון' בשעת ישיבת סוכה, ובזכות צאתי מביתי החוצה וכו', יחשב כאילו הרחקתי נדוד וכו'. ולהנ"ל י"ל שחג הסוכות הם זכר לענני הכבוד שהחזירם משה רבינו כאשר פעל במרום את כח הסליחה, שאמר לו השי"ת סלחתי כדבריך, והסוכה היא השלמת הכפרה של יוה"כ.