הנה כבר ביארנו שחג הסוכות נקרא בשם 'זמן שמחתינו' בלשון רבים כי השמחה בחג היא דוקא באופן של 'שמחתי ושימחתי אחרים', כי אידישע שמחה אינה כשאדם יושב ושמח לבדו, אלא רק באופן של 'שמחתי ושימחתי אחרים'. ובחינה זו היא גם הבחינה של יוסף הצדיק, שקשה מאוד להגיע למדרגותיו הנפלאות בצדקות וקדושה, אבל יחד עם זה, יוסף היה משפיע טוב בגשמיות, 'יוסף הוא המשביר', 'ויכר יוסף את אחיו', 'ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף' (בראשית מז, יב) הוא התמסר אליהם ודאג להם השתתף בצערם, ולמרות כל מה שעוללו לו אחיו קירבם ודאג לכל צרכיהם וריחם עליהם, ולזה זכה לברכת 'בן פורת עלי עין', כי היה בעל מידות טובות, בעל עין טובה, ולכן אין עין הרע שולטת בו.
והנה ביוסף כתיב (שמות יג, יט) 'ויקח משה את עצמות יוסף', וי"ל דהנה כתיב (משלי יד, ל) 'רקב עצמות קנאה', ואמרו חז"ל (שבת קנב, ב) כל מי שיש בלבו קנאה עצמותיו מרקיבים, וכל מי שאין לו קנאה בלבו אין עצמותיו מרקיבים. והיינו שאדם שהוא בעל מידות טובות ואין לו קנאה ושנאה ותחרות, עצמותיו נשארים שלמות לנצח נצחים, וזה הרמז 'ויקח משה את עצמות יוסף' שעצמותיו נשארו שלמות. ועל כל פנים צריך אדם לקחת את עצמות יוסף, את עצמותו של יוסף, שזה המידות טובות, לשמוח בשמחת אחרים ולהצר בצרתם, ועי"ז זוכים להגיע מידת יוסף הצדיק בשלימות. והנה האדם יש לו ב' עינים, כי צריך כל אדם שיהיה לו עין קדושה ועין טובה, 'א הייליגע אויג און אויך א גוטע אויג', ויוסף הצדיק לימד שהדרך להגיע לעין קדושה ולדרגת קדושת יוסף הצדיק שקדושתו גדול מאוד ומי ישיגנו, הוא על ידי עין טובה, שעי"ז יוכל לזכות לעין קדושה ג"כ.
והנה חג הסוכות נקרא בתורה בשם 'חג האסיף', ויש לזה שייכות מיוחדת עם יוסף הצדיק, כי יוסף נקרא בשם זה על שם 'אסף ה' את חרפתי' (בראשית ל, כג) שיוסף מאסף ומסלק מהאדם את כל החרפות ואת כל הדברים שאינם רצוים, ואדרבה 'יוסף ה' עליכם', שיהיה האדם מוסיף והולך. ועכ"פ אם יתחיל אדם בעבודת המידות הטובות ועין טובה שמצינו אצל יוסף הצדיק, יזכה להתעלות ולהגיע לבחינה של יוסף הצדיק בשלימות.