(א) ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את י-הוה והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים: הנה אישה היה עובדיה הנביא והוא היה מכלכל מאה נביאי ה' חמשים חמשים במערה כאשר אמר הוא לאליהו, והיה מלוה ברבית מיהורם בן אחאב.
והיתה צעקתה כי גם שהלוה ברבית נענש ועושים לו שלא כהוגן,
הנה ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה', ואשר עשה אדרבה לזכות יחשב לו לפרנס מאה נביאי ה' שלא ימותו.
והנושה הידוע בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים, עם היות שאין לו לא עלי ולא על ילדי חוב לפרוע.
(ב) ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לך בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי-אם אסוך שמן: ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך? כי לא ישמע ממני (המלוה יהורם, להסתלק ממך, ע"כ) הגידי כו'.